בין גזלה למצווה

מה שמוזר בתהליכי המסקנות של האדם שהוא אינו מטריח עצמו לחשוב מה מקור הרע ותמיד יבקש לפתור את הבעיה כאן ועכשיו מבלי לעוקרה מן השורש. זיופי תעודות זהות לקבלת כספים מהמדינה היא דוגמה נפלאה לעניין: אם החרדים גונבים, סימן הוא שההלכה מתירה לגנוב והרבנים מנסים לטשטש זאת, כלומר שהחינוך החרדי לקוי מיסודו. לכן אין זה מספיק להעניש את עבריינים, אלא המסקנה המתבקשת הי שיש לבטל את החינוך העצמאי המחנך לגנוב, לשנוא, לטפח חוסר סובלנות המושתת על "העם היהודי החרדי הוא העם הנבחר". או כפי שכתב מוחמד בקוראן: "המאמינים והמאמינות הם מגינים זה לזה. הם מצווים לנהוג בדרך ארץ ואוסרים את המגונה" (סורת ההצהרה, פסוק 71). אך רק בינם לבין עצמם… כך גם החרדים נוהגים "דרך ארץ" ודרכי מוסר רק בין המאמינים לבין עצמם.

"הרבה רבנים בכירים ביותר פוסקים שמותר לגנוב מהמדינה", מגלה עסקן חרדי מוכר בירושלים, בן למשפחת רבנים מפורסמת. "זה ידוע", לדבריו. זה אכן ידוע וזהו חלק פעיל מהתפיסה הכללית של הציבור החרדי, תפיסה המתנגדת לציונות. עצם ההתייחסות למדינה הציונית היא כאל שלטון זר, שלטון של "הגויים". מבשרי חזיתי זאת כשהייתי פרח חרדי והאסימון לא ירד, למרות פעימות מונה רבות. ובצדקתי התמימה שאלתי את "הרב" [רב הקהילה] כיצד משיבים את הגזלה? והוא השיבני תוך כדי הנפת יד: זו השבת גזלה ואין צורך להחזיר. כשהמשכתי לברר את המשמעות הסתבר לי שהמדינה "הציונית" – "כל מטרתה להחריב את עולם הישיבות". ומי לא ינקום בישות הרסנית שכזאת?

תפיסות עולם אלה קיימות במשך כל שנות הגלות של היהדות הדתית כקהילה שורדת, מתבדלת ומתנשאת. כך נהגו גם חז"ל: "רבי שילא העניש במלקות יהודי שקיים יחסי מין עם גויה, הלך היהודי והלשין לשלטון הפרסי, שרב שילא עשה דין לעצמו מבלי לקבל רשות מהמלכות. זימנו את רב שילא לערכאות ושאלו אותו: 'מדוע נתת מכות ליהודי זה? שיקר רב שילא ואמר: יהודי זה קיים יחסי מין עם אתון, מעשה שאסור לפי חוקי השלטון הפרסי. שאלו את רב שילא האם יש לו עדים שיהודי זה אכן בעל אתון? אמר להם כן, נעשה לו נס ואליהו הנביא הופיע בדמות אדם והעיד. אם כך, אמרו דייני השלטון הפרסי, חייב הוא גזר דין מוות, ומדוע לא הרגת אותו? השיבם רב שילא: שמאז הגלות היהודים הפסיקו לדון דיני נפשות לכן הסתפקתי במלקות בלבד אך אתם יכולים להענישו כפי חוקיכם ומשפטיכם. לאחר שעיינו הדיינים הפרסיים בדין "והשתכנעו" שרב שילא מכבד את השלטון הזר החליטו לתת לרב שילא סמכות לדון. כשיצאו רב שילא והיהודי מבית הדין, שאל היהודי את רב שילא: איך ייתכן שאלוהים עושה ניסים לשקרנים? השיבו רב שילא שאין זה שקר, קיום יחסי מין עם גויה נחשב כקיום יחסי מין עם חמור, שהגויים נחשבים כחמורים שנאמר: 'אשר בשר חמורים בשרם'. החליט היהודי להלשין לשלטון שרב שילא מתייחס אליהם כחמורים, כשראה זאת רב שילא היכה אות במקל והרגו על פי הכתוב: "הבא להורגך השכם להורגו" (ברכות נח ע"א).

כקהילה שורדת המתייחסת לעצמה בלבד, כאשר כל היתר טועים במקרה הקל ורשעים במקרה החמור, הם יודעים שאף שמותר לגנוב מן המדינה, יש לעשות זאת בשום שכל ובתבונה לבל תגרום הגניבה נזק חמור יותר לקהילה אם יתפסו. דבר זה בדיוק הביע הרב אלישיב: "העצורים החרדים גרמו במעשיהם לחילול השם, שעלול להתנקם ביהדות החרדית בארץ ובעולם – ויש להתייחס אליהם בחומרה". בדיוק כמו שחז"ל דרשו להתנהג עם הגויים "בדרכי שלום" שמא הגויים יחזירו רעה תחת רעה. כלומר, לא עצם המעשה אסור אלא שמא יגרם נזק לקהילה היהודית השורדת אם יתפסו.

יובל שרלו, השם עצמו מליץ יושר על אלוהי ישראל וחוקיו, מונה פחות או יותר את רוב ההצדקות ההלכתיות לגזלה, אך פוטר אותן כתירוצים בחזקת עצה מן היצר הרע הזקן והאשמאי. שאלה אם כן ליובל שרלו: מדוע אתה מתעלם מההלכה הקובעת שאין להחזיר אבידה לגוי וליהודי אתאיסט-הומניסט? שהרי ידוע לך היטב שאם הגוי טעה בהחזרת העודף הכספי אין צורך להשיב לו, כי "טעות גוי" מותרת. ואגב, ההלכה הכתובה מתירה גם רציחת גוי ו"כופר", כפי שהבאתי בספרי הדת קמה על יוצריה.

ואת שר החינוך גדעון סער אשאל: כלום לא נקעה נפשך להעביר תקציבים למוסד חינוכי המחנך לשנוא את המדינה ולשלול את הלגיטימיות שלה?

 

הפוסט הזה פורסם בתאריך "לא רק ידען". קישור קבוע.

5 תגובות על בין גזלה למצווה

  1. מאת עדו:‏

    לפי מה שכתוב הרב אלישיב פסק 'דין רודף' לעצורים בפרשה, הייתי מצפה שאחרי רצח רבין יחקרו אותו מיד בתחנת המשטרה על ההסתה הזאת, גם אם לא יימצא המטורף שיקח את דברי הרב כפשוטם עדיין יש סיכוי טוב שאנשים יסבלו התנכלויות מהתנכלויות שונות בגלל המשפט הזה.

  2. הבעיה היא עוד יותר עמוקה ממה שאתה מתאר. והיא שלדתיים אין חוש מוסרי (לא חמלה ולא דאגה לרווחה אנושית) ואפילו באספקט המעשי-חברתית. לייבוביץ היה אדם כנה ואמר כי "מוסר היא קטגוריה אתאיסטית". הציווי הדתי תמיד בעדיפות עליונה על הצו המוסרי.
    הרב אלישב אשר "גינה" זאת, לא בשום היושרה והוגנות אלא בשם "חילול השם" – חס ולשום שאור האמת יסנוור את הציבור והכסף יפסיק לזרום מחבריו הפוליטיקאים (היום בחדשות ערוץ 2 דיברו על 500 בחורי הישיבה שהרב הנחה אותם למי להניח פתק בבחירות האזוריות בירויחם).
    ועל זה כתב מישהו שדומה לך ירון:
    "Religion supports the political government
    as malicious as it may be; and in turn, the political government
    supports religion as vain and false as it may be.
    On the one side, the priests, who are ministers of religion – advice
    you- under penalty of wrath and eternal damnation, to obey [the
    politicians]…[who to vote in favor of]…as being established by God
    to govern others; and on the other side, the [politicians] make you
    respect the priests, they give them good stipends and incomes, they
    maintain them in the vain and abusive duties of their ministry, they
    compel the ignorant to look upon as holy and sacred everything they do
    and everything they order others to do and believe, on the good and
    specious pretext of religion and divine cult… [this is how] they
    maintain the great misfortunes of the poor people who groan under such
    hard and heavy yokes." – Jean Meslier, Testament

  3. מאת יותם יוסף אביטל:‏

    אני לא מסכים לגבי הביקורת שלך בנוגע להשבת אבידה לגוי. זהו לא נושא הדיון, ולא על כך מוחים כעת החילונים. הרב כתב טור לynet והוא נדרש לנושא מוסיים.

    ישר כוח.

    יותם

    • מאת ירון:‏

      שלום יותם,
      האם נוהג של איפה ואיפה בין גוי ליהודי ובין יהודי הומניסט ליהודי שומר מצוות לא יגרום לחרדי זילות ברכושו ובחייו?
      שרלו אינו יכול להגן על דתו, כדת צדק, כשיש הלכות האוסרות להשיב אבידה לגוי ולהומניסט יהודי. על אחת כמה וכמה כשהיחס ל"אומה" ומנהיגיה כיחס עויין של שלטון כפרני.
      ירון

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>