הסתה לגזענות, אלימות וטרור

תכלית מדינה היא להעניק לאזרחיה חירות.

אך יש בחירות האזרחית פרדוקס המצוי במושג "חופש". מחד פירושו היעדר גבולות ומאידך היעדר גבולות גורם להיעדר חופש. כיוצא בו לעניין חופש הביטוי. כלומר, גם מחיקה, הסתרה או מניעת דיבור, למשל, יש בהן פגיעה בחופש הביטוי. על כורחך החופש יבוא עם גבולות מאזנים. נראה למשל שחופש הביטוי אינו יכול לכלול את החופש לומר דברי שקר על אדם והוצאת דיבתו באופן שיפגע בתדמיתו ופרנסתו. כמו כן סביר לאסור התבטאות שכוונתה לפגוע פיזית באדם. לדוגמה האמירה המיוחסת לרבי שמעון בן יוחאי: "טוב שבגויים הרוג! טוב שבנחשים רצץ את מחו!" (מכילתא דרבי ישמעאל, פרשת בשלח) זו התבטאות המתירה פגיעה באדם והסתה לגזענות, המלבה שנאה ומגבילה את חירות האחר.

מדינת ישראל – שעקרונות חוקיה מבוססים על חירות האזרח ללא הבדל דת, מוצא ומין -

קבעה בחוק העונשין איסור להסתה לגזענות, לאלימות ולטרור. וזו לשון החוק:

"מהי גזענות?
רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכול בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני;
144ב. איסור פרסום הסתה לגזענות (תיקון: תשמ"ו)
א) המפרסם דבר מתוך מטרה להסית לגזענות, דינו – מאסר חמש שנים.
ב)  לעניין סעיף זה, אין נפקא מינה אם הפרסום הביא לגזענות או לא ואם היה בו אמת או לא.
144ג. פרסום מותר

א) פרסום דין וחשבון נכון והוגן על מעשה כאמור בסעיף 144ב, לא יראוהו כעבירה על אותו סעיף, ובלבד שלא נעשה תוך מטרה להביא לגזענות.
ב) פרסום ציטוט מתוך כתבי דת וספרי תפילה, או שמירה על פולחן של דת לא יראו אותם כעבירה לפי סעיף 144ב, ובלבד שלא נעשה מתוך מטרה להסית לגזענות

הסתה לאלימות או לטרור

144ד2. (א) המפרסם קריאה לעשיית מעשה אלימות או טרור, או דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה אלימות או טרור, תמיכה בו או הזדהות עמו (בסעיף זה – פרסום מסית), ועל פי תוכנו של הפרסום המסית והנסיבות שבהן פורסם, יש אפשרות ממשית שיביא לעשיית מעשה אלימות או טרור, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב) בסעיף זה, "מעשה אלימות או טרור" – עבירה הפוגעת בגופו של אדם או המעמידה אדם בסכנת מוות או בסכנת חבלה חמורה.

(ג) פרסום דין וחשבון נכון והוגן על פרסום האסור על פי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), אינו עבירה לפי סעיף זה."

 

מכאן אני ניגש להוצאת ספרו של הרב שפירא "תורת המלך" ולמתן הסכמה לספר מצדו של הרב של קריית ארבע, דב ליאור (שמקבל מהמדינה שכר של כ-40 אלף ₪ בחודש). הספר עוסק בדיני מלחמה ומבוסס על הלכות מלכים של הרמב"ם. לו היה עוסק הספר בדיון הלכתי כ"ציטוט מכתבי הדת" בלשון החוק דלעיל הרי שזה מותר חוקית (לשון החוק מודה בפה מלא שהדת מלאה כרימון בהסתה לגזענות ואלימות). אולם דבר זה על המשטרה לחקור ולבדוק: האם יש כאן קריאה לעשייה או ציטוט גרידא מכתבי הדת. הרבנים, שעבורם דיני החוק הישראלי הם כקליפת השום, מסרבים להיחקר.

להלן הצעה למשטרה להגשת כתב אישום ליועץ המשפטי מבלי שתצטרך לעצור איש:

באתר של ישיבת עוד יוסף חי, הישיבה שבה מלמד הרב יצחק שפירא, נאמר במפורש שהספר נכתב להלכה ולמעשה, כלומר הסתה לגזענות ולאלימות:

"אולם לא נאריך כאן בסיפור-המעשה מסביב, כי אותנו מעניין תוכנו של הספר. כאמור, בספר יש תשתית הלכתית מוצקה למוסר מלחמה על פי התורה ולכן נודעת לו חשיבות מיוחדת דווקא בתקופה שלנו, שבה דיני מלחמה אינם רק תיאוריה בספרים אלא נדרשים להיות גם הלכה-למעשה. כמה עצוב לראות כיצד באותה תקופה שהספר תורת-המלך זוכה להתקפות – ממשיך תהליך חמור של התדרדרות בכל הנוגע לחוסן הבסיסי של העם הנמצא במלחמה בלתי פוסקת על קיומו. שוב ושוב אנו שומעים על חיילי צה"ל העומדים לדין, ואף מורשעים ונענשים, על פעולות שביצעו מתוקף תפקידם! החייל הפשוט חושש שמא ייענש מחר על הפקודה שהוא מבצע היום, והמפקד הבכיר אינו יכול להסתמך על גיבוי שיקבל מהמערכת להחלטותיו. הריקבון הפושה במיוחד במערכת המשפט של המדינה – המנוכרת לתורה – מכרסם באושיות היסוד שעליהם אמור להתבסס הצבא….

"מכל מקום, עצם הדבר שיש הבדל בין יהודי לגוי הוא פשוט אצל כל יהודי, וודאי אצל יושבי בית המדרש. ההבדלה בין ישראל לעמים היא מיסודות אמונת ישראל – כפי שאנו אומרים בכל יום לפני לימוד התורה "אשר בחר בנו מכל העמים."

שיחה ברדיו בנושא זה

הפוסט הזה פורסם בתאריך הסתה עם התגים , , , , , , , . קישור קבוע.

תגובה אחת על הסתה לגזענות, אלימות וטרור

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>