זליגת החינוך

בקורס דידקטיקה להיסטוריה שבמכללת אורנים לומדת גם סטודנטית דתייה (מעוטרת בכיסוי ראש כשהפוני מבצבץ לו). אחד הסטודנטים הציג מערך שיעור בנושא החשמונאים. תוך כדי המצגת, הוא הזכיר שסיפור פך השמן אינו עובדה היסטורית. כרפלקס בלתי מותנה הגיבה הסטודנטית הדתייה בקול רם וכועס: "איך אתה מבטל ככה את חז"ל?" הסטודנט היה נבוך והרגיש צורך להתנצל על שנפגעה מעובדה היסטורית שציין.

על כורחם מייחסים אנשי הדת (גם הסרוגים) לחז"ל רצינות וידע רב תחומי במדע, היסטוריה, אתיקה… וכי מה יעשה אדם שאורחות חייו הדומיננטיים נקבעים על פי התלמוד? הם לא ירשו לעצמם לבקר את הנאמר בתלמוד.

אם כך נשאלת השאלה כיצד מצליחים במערכת החינוך הדתית ללמוד ולאחוז בשני קצוות חינוכיים, הסותרים זה את זה? התשובה לכך בגישת החינוך. ישנן שתי גישות חינוך: האחת שואפת ליצור הטמעה בקרב התלמיד, והשנייה מנחילה ידע מבוסס-זיכרון בלבד, ללא הטמעה. ושתיהן יכולות לדור בכפיפה אחת מבלי לחוש סתירה. זה מה שקורה לתלמיד דתי הלומד בישיבות תיכוניות. הוא מפנים ומטמיע את הערכים הדתיים השוללים את הזכות הטבעית לכל אדם לשוויון ולחירות, ואילו את לימודי החול הוא לומד "כמקצוע" המנותק מהחיים עצמם. כך כתב ד"ר גד אל-נשיא:

התלמידים [בישיבה תיכונית] נתבעו להתייחס ללימודי החול כאל לימודים טפלים, לעומת לימודי הקודש הנתפסים כעיקריים. בנוסף, הישיבה התיכונית בוחרת להתמקד בהוראת מקצועות לימוד טכניים, כגון שפות, מתמטיקה ומדעים מדויקים, ומצטמצמת ככל האפשר בהתעסקות במקצועות הערכיים, כגון ספרות והיסטוריה. כמו כן, שעות הלימוד בבוקר, שהן הפוריות ביותר ללמידה, מוקדשות ללימודי הרכיב הישיבתי, ושעות אחר הצהריים מוקדשות בחלקן לרכיב התיכוני. לימודי החול מצטמצמים בגבולות הדרישה הפורמאלית של משרד החינוך והתרבות, ללא כל נטייה להרחבת האופקים של התלמיד מעבר לדרישות מבחני הבגרות. המוסד מעודד את תלמידיו לשהות תקופה ממושכת באחת הישיבות הגבוהות, שהות אשר באה על חשבון היעדרות מלימודי התיכון. הישיבה התיכונית מדגישה את גישתה הערכית כלפי המשך לימודי התלמיד בישיבה גבוהה, ולכן תלמיד שבוחר בדרך זו מקבל סטטוס חברתי גבוה ביותר.

אין פלא, אם כך, שכאשר משרד החינוך שם לו כמטרה חינוכית את לימודי הבגרות כלימודי "מקצוע" – ולא כלימודי החיים עצמם – יבחרו תלמידי הישיבה התיכונית ללמוד "מחשבת ישראל" על פני לימודי ספרות. כי עבורם מחשבת ישראל נלמדת מתוך עניין ואילו ספרות מתוך מקצוע חסר שייכות לחיים.

עד כדי כך הדברים מגיעים גם לצמרת משרד החינוך המאשרים את החלופה של מחשבת ישראל ללימודי ספרות. ד"ר צמרת, ראש המועצה הפדגוגית של משרד החינוך, ציין שהמקצוע "מחשבת ישראל" יכול להוות אלטרנטיבה למקצוע הספרות עבור תלמידי החינוך הממלכתי-דתי. לדבריו, רבים מהם מעדיפים את לימודי ההגות היהודית, הנחשבים לקלים יותר, לעומת לימודי הספרות הישראלית

אני בספק גדול אם ד"ר צמרת יודע ואם הוא הטמיע את המשמעות של לימודי "מחשבת ישראל" – מילי מילים ללימודי ספרי דת יהודית: תלמוד, רמב"ם, הרב קוק וכאלה רבים שהמתודה המדעית והאתיקה ההומניסטית רחוקים מהם כרחוק מזרח ממערב וכרחוק אלוהים מהאדם.

הפוסט הזה פורסם בתאריך בחירה חופשית, חינוך, ישיבה תיכונית, מיסיון, סרוגים. קישור קבוע.

19 תגובות על זליגת החינוך

  1. מאת ל.ק:‏

    פעם שניה שאני אכתוב את אותם המילים שכבר הופיעו פה ונמחקו

    "או, מה ההבדל בין אזרח פרובוקטיבי בגרוש, לבין אזרח שמועיל לעצמו , לסביבה ולמדינה."

  2. מאת ל.ק:‏

    הוא מאמין, אבל הוא אמור שהתלמוד פעל בשיטה של מערכת גדולה שכללה מספר רב של אנשים שפעלו בדרך שלא יכול להיות שיש בה טעות.
    לא נכנסתי ולא מתכוון להכנס, זה חסר טעם

    • מאת ירון:‏

      עכשיו בלבלת אותי לגמרי.
      אז התלמוד יצירה אנושית?
      יש בתלמוד טעויות?
      אתה יכול להיות בהיר ונהיר יותר?
      ירון

      • מאת ל.ק:‏

        לדעתו- התלמוד נכתב ע"י בני אדם שקיבלו את זה במסורת הלכה למשה מסיני, לפי שיטת הכתיבה והעריכה שלו – הוא חייב להיות חסר טעויות-אני אישית לא ירדתי לסוף דעתו, וגם לא אכפת לי עד כדי כך שאשקיע בזה זמן.

        לדעתי- אנושי, היסטורי, התלמוד הוא פרוטוקול של שיעורי משנה שונים

        • מאת ירון:‏

          ל.ק

          עכשיו הדברים ברורים.
          המחנך שלך בדיוק כמו כל הר"מים בישיבות התיכוניות.
          מאמינים שהייתה מסירה על-פה מסיני שקובצו לכתיבה בתלמוד.
          עכשיו לך אליו עם הקונטרסים של דעת-אמת ועמת אותו עם הדברים.

          • מאת ל.ק:‏

            מה זה יתן לי?
            אין לי טעם להוכיח אותו, הוא בן אדם וזוהי דעתו.
            אני לא חושב כמוהו בנושא הזה, כמו שאני לא חושב כמוך בדרך החיים שלך שמטרתה לפי הנראה שלילת ההנאה ומשמעות החיים מאנשים שבחרו בדרך האמונה בתורת משה , קדושה או היסטורית.

            אני לא אראה קונטרסים של דעת-אמת או אפרסם פוסטר נגדך בחוצות העיר, אני אעיר הערה בנושא שחרה לי מידי פעם ואלמד מהרע שבכל אדם איך לתעל את זה לדברים טובים אצלי. לילה טוב ותודה

          • מאת ירון:‏

            ל.ק
            בתגובתך האחרונה תיארת בדיוק מה בין אזרח פסיבי לאזרח אקטיבי.

  3. מאת ל.ק:‏

    אל תגזים..המחנך שלי (זה שלא הביא אותך) אומר את זה ומסביר שזו מערכת שלמה שהיא אנושית נטו

  4. מאת ל.ק:‏

    יותר מזה ארצה להוסיף בקשה, תראה לי בבקשה רב אחד בישיבה תיכונית אחת שסותר את אחת מהטענות הבאות:
    1) התלמוד נכתב בידי בני אדם
    2)אדם הוא לא מושלם ויכול לטעות

    שיסתור אחת מהם

    • מאת ירון:‏

      שלום ל.ק

      הנה מגיגול מהיר:
      כל הכתוב בגמרא אמת מוחלטת. לא אמת מדעית אמת אלוקית.
      http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=39248
      ולגופו של עניין אני שמח לשמוע שאתה חושב שכל הר"מים בישיבה תיכונית סוברים שהדת היא יצירה אנושית (התלמוד הוא הטקסט המגלם את דת יהודית).
      איני רואה טעם לדון מה רבנים אחרים סוברים. חשוב לדעת מה אתה סובר ודעתך כדעתי.
      ירון

      • מאת ל.ק:‏

        ירון,
        בררתי את הנושא היום בישיבה התיכונית שאני לומד בה
        ובצער רב וביגון קודר נחרדתי היום לדעת שיש מחנכים בכיתות ט-י"ב שאומרים שהתלמוד נכתב בהשראה אלוהית.
        האחרים הסבירו לוגית ש"מיליארד סינים לא טועים"
        כ"כ חבל

        • מאת ירון:‏

          ל.ק

          מעניין אותי לדעת אם יש רב אחד המוכן לומר לתלמידיו, לא בלבו אלא כאג'נדה חינוכית, שהתלמוד הוא יצירה אנושית.
          ירון

  5. מאת ל.ק:‏

    פעם שניה שבוער בי לספר לך ממקור ראשון על הישיבה התיכונית,
    אני לומד בישיבה תיכונית ובכל מקצוע משולבים שני הנושאים, בלימודי חול לפעמים מתקשרים לקודש ובעיקר בלימודי קודש מתקשרים עם לימודי חול, אין אמונה עיוורת בתלמוד והישיבות התיכוניות מעודדות חשיבה ואף לעיתים ביקורת על התלמוד, גם מתוך רצון לגרום לתלמידים להבין את זה שגם התלמוד ,קדוש ככל שיהיה, ניתן בידי אדם ולכן מאוד יכול להיות שיהיו בו טעויות עובדיות ובשל כך גם רעיוניות, יותר מזה יש פה גם עניין של חיזוק האמונה, שאדם לא יגיד "אם כל התורה (אני מתכוון גם לתורה שבע"פ לתלמוד ולחז"ל) היא כ"כ קדושה ואלוהית, מה לי האדם הפשוט ולה?, היא מיועדת לקדושים." כך הוא יכול לראות שהתורה נתנה בידי אדם כך שגם הוא יוכל לקחת חלק בה.
    אגב, אני מכיר אישית מספר רב מאוד של בוגרי ישיבות תיכוניות שהם אנשים משכילים בעלי ידע נרחב בצורה יוצאת דופן כמו גם אנשים עם ערכים ואידאליים יהודים וציוניים והם ממלאים את המקומות ביחידות העילית של צה"ל אם זה בסיירות המובחרות ואם זה בתלפיות.

    אני חושב שאישית אתה שוגה בכך שאתה מתמקד בלמה הדתיים לא טובים, תתמקד בלמה אתה טוב, ובאיך אתה יכול לעשות טוב לעצמך בלי לזלזל באחר.

    • מאת ירון:‏

      שלום ל.ק

      אתה מעיד עדות חדשה בפניי: בישיבה תיכונית לומדים שהתלמוד נכתב בידי אדם ולכן יש טעויות.

      שוחחתי עם עשרות בוגרי ישיבה תיכונית הם העידו אחרת.

      ויתירה מכך, בחור ישיבה תיכונית ביקש מהר"מ שלו להזמין אותי לדיון והר"מ סירב.
      על כל פנים אני שמח לשמוע שיש ישיבות תיכוניות הלומדות את כתבי הקודש והתלמוד בצורה ביקורתית.
      היות ואתה בוגר ישיבה תיכונית, כך אני מבין, מסקרן אותי לדעת כיצד התמודדת עם הפליית הנשים.

      ירון

      • מאת ל.ק:‏

        אני עדיין לא בוגר הישיבה אני עדיין תלמיד בכיתה י"ב ועוד אגלה לך ידיעה מפתיעה, אני הוא התלמיד שהזמין אותך לכיתתו..

        הרב לא הסכים בטענה שהיא האמת די הגיונית לפיה, מטרתו היא לקרב אנשים לדת והוא מוכן שתגיע אבל קודם הוא רוצה שיגיעו אנשי דת לפני ואח"כ תגיע אתה.
        בכל מקרה התוכנית הזו לא יצאה לפועל מכוון שיותר היה חשוב לסיים קודם כל את חומר הלימודים הנדרש לבגרות.

        אין עדות זו חדשה בפני ואני יכול להגיד לך בבטחה שאני מכיר את עולם הישיבות התיכוניות יותר טוב ממך ואני בא במגע עם מאות תלמידי ישיבות תיכוניות בשבוע.
        אני לומד בישיבה תיכונית ממוצעת ונורמטיבית ולא נראה לי מוזר שמלמדים גם על טעיות בתלמוד.
        לגבי הפליית הנשים, באותה תקופה (3 לספירה לערך- תקופת התלמוד) היה דבר מקובל בכל העולם באופן תרבותי וחוקתי שאין תפקיד האישה כתפקיד הגבר במגזרים מסוימים עד היום הנשים תפיקים הוא כלכלת הבית ודאגה לילדים ותפקיד האב הוא לדאוג לפרנסה לקורת גג ולעיתים גם לחינוך( התפקידים משתנים ממגזר למגזר).
        עובדה שהיום במידנתינו שהיא הרי גלגול של העם היהודי מבחינה היסטורית היחס לנשים טוב בהרבה מאשר היה באותה תקופה..אנחנו מתקדמים עם העולם כמו בכל תחום

        • מאת ירון:‏

          שלום ל.ק
          אני מציג בפניך את הדברים שכתבת לי במייל:
          "מעולם לא שמעתי רב בישיבה מעלה את סוגיית אפליית הנשים מרצונו ,אלא אם כן מישהו העלה את הנושא.
          תשובת הרבנים בנושא היא שהמבנה הפיזיולוגי של הנשים והגברים הוא שונה והם נועדו למטרות שונות,ולכן אין זו אפליה שהאישה תישאר בבית עם הילדים ואילו הגבר ילמד תורה ויעבוד.

          לפעמים תשובת הרבנים היא שהאפליה הייתה נהוגה פעם,אבל כיום זה לא רלוונטי כי האישה אכן יכולה לצאת לעבוד אם היא חפצה בכך.
          אני בהחלט מודע לכך שיש בעיה עם נושא החירות והשוויון בבית ספרנו.אנחנו לומדים בשיעור של ראש הישיבה בבוקר על כך שהערבים הם "רעים",מרושעים (עשיו)

          וכול רצונם הוא לנשל אותנו מאדמתנו ולגנוב את בנותינו.(בנוגע לנישול אדמתנו זה די ברור שי בזה חלק מהאמת,אבל איך שהרב מציג את זה-כאילו זה נקבע מראש).

          זה מזכיר לי שיעור אזרחות אחד.ישבנו בכיתה והמורה עבר איתנו על זכויות היסוד והוא הרחיב על הזכות לחיים ביטחון ושלמות הגוף, והוא הביא לזה דוגמא מאיזה מקרה שהיה וכך הוא הראה כיצד הזכות מתממשת בישראל.

          התקלתי אותו בעניין ברית המילה, שהרי זה פגיעה בגוף התינוקות ללא הסכמתם, וזה בהחלט עובר על זכות בסיסית יסודית שניתן לאדם באשר היותו אדם.

          המורה בהיותו אדם דתי ניסה להעלות את הטענה שברית המילה הוא דבר בריא ויש מחקרים וכו', סתרתי אותו ואמרתי לו שאין לזה שום ביסוס וכמו שיש מחקרים שטוענים שזה בריא כך יש מחקרים שמראים זה פוגם בתינוק

          ובהחלט אין להשתמש בטענה הזאת לביסוס הברית מילה.

          הוא היה חייב להסכים איתי, אז הוא התחיל להגיד שזה מסורת,והדבר הזה נהוג והוא חלק מלהיות יהודי ומדינה יהודית ואז הוא עבר לנושא אחר מונע ממני להמשיך להתווכח אתו.

          זה למשל דוגמא לאיך המורים בישיבתנו מתמודדים עם הסוגיא של שוויון וצדק.ואם לצטט אותך: "דתיים עבריינים".

          בקשר להזמנתך לכיתה, למרות רצוני הרב שתבוא כרגע לא נראה לי הדבר יתאפשר.

          מכיוון שהרב טוען שהתלמידים אינם "מוכנים" להתמודד עם טענות כנגד הדת,והוא בקיצור מפחד שתחזיר את הילדים בשאלה.

          הוא טען שבישיבה מחנכים לכיוון אחד ולכן הוא לא יכול להביא אותך.

          אבל, בהחלט ייתכן שבעתיד כן יתאפשר להביא אותך ולכן אם תהיה מוכן אני יצור אתך קשר אם הדבר יתאפשר. (עד כאן דבריך במייל).

          אשאל אותך שאלה ששאלתי בראיונות הרדיו את אנשי הדת שהציגו עצמם כנאורים: "האם אתה חושב שהדת היהודית נאורה? האם אתה דוגל בערכי הנאורות?

          ירון

  6. מאת יובל ירון:‏

    ירון, אני מכיר לא מעט דתיים בעלי כיפות סרוגות שאינם תואמים את התיאור שלך. את הערעורים הקשים ביותר על דמותו הנערצת של דוד המלך שמעתי מדוסים. את הנרטיב התנ"כי על מוצא השומרונים ("גרי אריות") שמעתי ממרצה חילונית, ואילו דוס חובש כיפה קרע את אותו הנרטיב לגזרים והציג דווקא את הנרטיב השומרוני, מוצאם משבטי בנימין, אפרים ומנשה כקרוב יותר לאמת. הסיכוי שארכיאולוג דתי ישבח ויהלל את פינקלשטיין גדול בהרבה מהסיכוי שחילוני יעשה זאת.
    הבעיה נמצאת הרבה יותר אצל החילונים. הנטיה הזו להתנצלות, להוכיח שלא שכחנו מה זה "להיות יהודים" היא שמביאה לסובלנות לבערות. לו היו עוד בוגרי ישיבה תיכונית באותה כיתה שאתה מספר עליה בסמינר אורנים הם היו מעמידים את אותה סטודנטית דתיה על טעותה.
    הד"ר צבי צמרת אינו דתי. הוא חילוני לאומן. זה בדיוק סוג האנשים שישתף פעולה בהתלהבות עם הנבערים ביותר במחנה הסרוג.

    • מאת ירון:‏

      שלום יובל,

      יש הרבה דתיים חושבים ובעלי ביקורת נוקבת, הרצאתי בפני קבוצה דתית כזו.

      התיחסתי למערכת השעורים בישיבה תיכונית, הדיסוננס הקיים שם וכיצד מתמודדים אתו.

      ונכון הוא, שהציבור החילוני צריך ללמוד יותר ולהפעיל בקורת על המסורת העתיקה.
      ירון

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>