חרדת אלוהים

ריצ'רד דוקינס חיבר ספר שלם כדי להוכיח את אשליית האלוהים ("God Delusion", בתרגום לעברית "יש אלוהים?).

למעשה הטיפול לשחרור האדם מאלוהים כמוהו כטיפול בחרדה. הרצון להאמין נובע מחרדה; האדם ממיר את חרדתו האישית לחרדת אלוהים, כלומר למישהו מחוצה לו. החרדה יוצרת תגובה לא רציונלית – להיאחז בהבלים ולהתעלם מהתבונה.

זהו המצב השורר בחברה הישראלית, ברובה.

הזהות היהודית מוטמעת במערכת החינוך בזיקה ישירה לדת. והדת, כך מאמינים המאמינים, מקורה באלוהים. אלוהים נתן לנו את התורה והוא נתן לנו את ארץ ישראל והוא קבע לנו את גבולותיה. לדעתם, הברית שכרת אלוהי ישראל עם עמו וארצו זוהי אמת מוחלטת, שאינה מתבססת על היגיון אנושי הנתון לוויכוח, על תפיסת מוסר הנתונה לשינויים ולאופנות, או על תפיסת משפט העוברת שינויים חדשות לבקרים על פי האינטרסים של המדינות המעצבות את המשפט הבינלאומי. זיקתנו לארץ, כך אומרים המאמינים, נובעת במישרין מדבר ה' בתורתו ובפי נביאיו, מאותה אמירה שמכוחה קמנו כאומה ואשר בלעדיה לא היינו מתקיימים.

כיצד ניתן להתמודד עם אמירות מעין אלו מצד אנשים המקבלים משכורתם ממדינת ישראל (רבני עיר וישוב)? כל הדיונים עמם חסרי תועלת והם מצידם משתמשים בתבונתם כשפחת הזייתם כאילו מאן דהוא נתן להם שטח ארץ.

כיצד, שואל אני, החברה הישראלית תתעורר לנוכח המציאות העגומה; שאנו מדינה ללא גבול, כאשר החינוך הדתי, להיותנו כאן בזכות אשליית האלוהים, חלחל עמוק עמוק לנימי ילדי ישראל במערכת החינוך הכללית?

כרגע איני מוצא פתרון ריאלי להיחלץ מהחרדה המומרת לאלוהים, אלא אם כן ארה"ב והאיחוד האירופי יכפו עלינו גבול כגיגית, או במונחים טיפוליים, גבול בכפייה.

אך אם בכל זאת חפצים אנו לגבול מרצון עלינו להשתחרר מהאשליה בעצמנו. משמעות הדבר ניעור מחדש של החינוך.

חינוך שבסיסו "האדם" -  כל אדם זכותו הטבעית לבית, ביטחון ואושר. זוהי מהפכה אמיתית, אף שהיא נשמעת ברורה מאליה. עד ימינו אלה מערכת החינוך מבוססת על "היהודי" – היהודי שבאים עליו לכלותו. ומיהו היהודי? זה שאביו וסבו וסב סבו היו יהודים, מסרו נפשם להחזיק באמונה בניגוד לשכל הישר. ואנחנו כאן בזכותם. משמע, בזכות אשליית האלוהים.

לכן נחגוג לילדינו בבית הספר "קבלת ספר תורה" מבלי להסתייג מתוכנה: אברהם (אבינו) שגירש אשתו ובנו המדברה, נשים שאינן יורשות את אביהן, ואת הארץ קיבלנו מיהוה: "לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצָם כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ".

וכך הוציאנו אלוהים מפרעה הרשע (פסח), יהושע הכניסנו לארץ ונישל וטבח גויים רבים, תוך התעלמות מחיזוק כבוד האדם. תלמיד המסיים לימודיו, והוא לקראת גיוס, יוצא בחוויה שהיהודי קודם לאדם.

כדי לקדם מהפכה זו, עלינו ראשית להפריד דת ממדינה, כך אשליית אלוהים תנוד לתחומו הפרטי של האזרח.

אם נעשה שני דברים אלה, נוכל להשתחרר מחרדתנו, נתחיל לחשוב בתבונה, וניגאל מגבול בכפייה.

 

הפוסט הזה פורסם בתאריך "לא רק ידען" עם התגים , , . קישור קבוע.

12 תגובות על חרדת אלוהים

  1. מאת מאמרים:‏

    איש, איש באמונתו יחיה. אין כאן השמצה של הדת היהודית, אלא הסבר של בעיה מסוימת (שאני גם שותף לחלק מהתחושות הללו). יופי של בלוג.

  2. מאת שפתי כהן:‏

    ירון, אתה מקדש שם שמיים ברבים.
    והם מבזים את האלוהים שנמצא בתוך ליבו של כל בן תרבות.

  3. מאת ירון:‏

    תומר ורביב"ש הרחבתם לבי,
    אשמח לראותכם תכופות ולשמוע דעתכם.
    אפשר שאתם מסכימים עם דעותיי וגם כך ראוי שתביעו זאת בסגנונכם.
    "אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד".
    ירון

  4. מאת רביב"ש:‏

    ברכות -
    תהי הצלחתך ההצלחה של כולנו.

  5. מאת תומר הפאסטהפניזם:‏

    ירון,המון בהצלחה,ישר כח!

  6. מאת שלום כתריאל:‏

    לך מותר להשמיץ ולאחרים-לא?ממש חגיגה.

  7. מאת שלום כתריאל:‏

    מאיפה השנאה התהומית שלך,לכל הקשור לדת ישראל?
    האם כך אתה מתיחס לשאר הדתות והעמים,או שהם כולם כשרים,לבד מחרדי ישראל?

    • מאת ירון:‏

      שלום כתריאל,
      אם תעיין בדבריי תראה שהדגשים שלי יותר על החטא מאשר על החוטאים.
      רצוני לומר, הדת כמי שמתגלמת בהלכה ובחוק מבקשת עליונות בלעדית לחבריה [במקרה היהודי ליהודים, במקרה המוסלמי למולמים וכך הלאה] ואנחנו, ההומניסטים, נלחם בכל כוחנו להביא חרות לכולם וסביבה ואווירה תומכת להגשמה עצמית – לכולם, לכל בני אדם מבלי לתת עליונות האחד על האחרת.

      ירון

    • מאת יעקב:‏

      זו אחת הטקטיקות המכוערות של הדת.
      לקשר בין כל ביקורת על האחר ל-שנאה. חבל.

  8. מאת עמית הצדיק היהודי:‏

    ברכות על הבלוג והמון הצלחה.

  9. מאת ליאור הלפרין:‏

    כל הכבוד, ופתרון מעולה.

    פתיחת הבלוג הזה היא הדרך הטובה ביותר לגשר בין הפוליטיקה של אור לבין ההתעסקות בקרבי הדת של דעת אמת.
    באתר מפלגת אור לא יימצא, מן הסתם, המקום לשטויותיהם של חז"ל וארון הספרים היהודאי, ובדעת אמת לא פעם מורמת גבה כאשר אנו עוסקים בנושאים פוליטיים ולא בתכלס הדתי. כאן יכולים השניים למצוא את ביטויים בחפיפה אחת.

    המון בהצלחה. גם אם לא תמיד אגיב כאן, ראה בי "מנוי" על הבלוג.
    בברכה,

  10. מאת סארגון:‏

    בלוג נהדר ומעולה.
    המשך כך ירון יישר כוח.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>