וביום ההוא שבת אלי מכל מלאכתו

שר הפנים הוא האחראי המיניסטריאלי על כיבוי האש. מדוע אני מדגיש זאת? כי הציבור מקבל התנהלות מבישה זו, של שר שהולך להתענג בשבת כדי לכבד את אלוהיו, בטבעיות מורגלת. יאיר לפיד באולפן שישי נשמע כאילו שר חרדי יכול לשבות כשאזרחיו בוערים. דומה שהאזרחים כל כך מיואשים מהשלטון עד שהכל נראה להם טבעי: "השר הוא חרדי", הדת מחייבת אותו לשמור שבת, אז הכול בסדר.

רבות כבר נכתב על המחדל המובנה ועל הזלזול במערכות הכיבוי. אוסיף רק שההתראות על חוסר תשתית ראויה לכיבוי היו כתובות על הקיר. אוזלת היד של הממונים כיבתה את אש הביקורת. "אש הכרמל" היא מקדמה בזעיר אנפין לחורבן גדול בהרבה. הדברים פשוטים לכל הדיוט: מדינת ישראל לא תשרוד כשרוב אזרחיה נגד המדינה ונגד ערכיה הדמוקרטיים.

בשיעורו השבועי ציטט הרב עובדיה יוסף מהגמרא, ואמר: "אין הדליקה מצויה אלא במקום שיש חילול שבת". הוא אף המליץ על תיקון – ללמוד תורה, לעשות מעשים טובים ולחזור בתשובה. האם השר אלי ישי בשומרו שבת, כשאזרחים בסכנה, עשה מעשה טוב? ומהו טוב בדרכי התורה? לא לתת ירושה לנשים? לא ליילד גויה בשבת? מפליא שהציבור החילוני מתייחס למנהיג העל של ש"ס כאל ליצן החצר. כך הם שורדים את השאננות שלהם כלפי מנהיגים שיביאו עליהם כליה. כאילו "ליצן חצר", העומד בראש מפלגה עם יכולת השפעה קואליציונית, אין בו ממש. תופעת ההדחקה, כאישה מוכה, מדאיגה.

במצב זה, שציבור חילוני נמצא בהלם ובחרדה, נכנסים דתיים להרגיע כאילו דברי עובדיה יוסף אינם "דעת תורה" אלא טעות. מי שהיה תורן ארגעה הפעם הוא הרב יואל בן נון, שאמר: "אין שום חשיבות לשאלה אם אמנם שרף ה' את צוערי הקצינים האהובים האלה בדרכם להציל את האסירים כביכול עקב חילול שבת שלהם (ומי בדק שכולם חיללו שבת?), או (חס וחלילה) שה' שרף אותם עקב חילול שבת של אחרים (שזה ניסיון לייחס לה' הטיית משפט, וחילול השם לומר כך). כל ההסבר הזה הוא פיגול ופסול.ואפילו אילו היה זה נכון, היה הדיבור הזה אסור בעוון אונאת דברים".

קצפו של בן נון שהדברים נאמרו בזמן לא מתאים הגורם לצער הפגועים. מוזרים אלה הבאים להגן על דתם בהתפתלויות חסרות יושר. התלמוד, הטקסט שמחייב את בן נון, כותב: "אין הדליקה מצויה אלא במקום שיש חילול שבת, שנאמר: "וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֵלַי לְקַדֵּשׁ אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וּלְבִלְתִּי שְׂאֵת מַשָּׂא וּבֹא בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְהִצַּתִּי אֵשׁ בִּשְׁעָרֶיהָ וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת יְרוּשָׁלִַם וְלֹא תִכְבֶּה" (ירמיהו פרק יז)… אמר אביי: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שחללו בה את השבת" (שבת קיט ע"ב).

התפיסה הדתית הבסיסית, על פיה אלוהים מעניש על חטאים והכול בידי שמים, מופיעה במקומות נוספים בתלמוד:

  • "מפני מה באין [באים] זוועות [רעידת אדמה] לעולם? בעוון תרומה ומעשרות." (תלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ט, דף יג, טור ג)
  • "אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה." (חולין ז ע"ב)
  • "אין ייסורים ללא חטא." (שבת נה ע"א)
  • "גם נזקי רכוש וממון הם עונש משמים." (ברכות ה ע"ב).

מבקש אני לשאול אתכם, הרואים את הדברים: כיצד ייתכן שמנהיגי דת יושבים בממשלת ישראל, ואתם פוטרים עצמכם במילים חסרי אחריות: 'עובדיה יוסף וחבר מרעיו אינם אלא ליצנים'. שמא הליצנים בסיפור הזה אלה אתם?

הפוסט הזה פורסם בתאריך "לא רק ידען" עם התגים , , , , , . קישור קבוע.

2 תגובות על וביום ההוא שבת אלי מכל מלאכתו

  1. מאת יגאל מתל אביב:‏

    הסיבה לכך היא שכל החכי"ם ליצנים בצורה זו או אחרת וואין זה משנה אם התגלה ליצן נוסף-

  2. מאת רביב"ש:‏

    ירון –

    שמור על הרוח המיליטנטית הזאת והיה בטוח שאתה האיש שלי במחוקקים.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>