מדור עיתונאות דת ומדינה

לא תהיה ישראל

לא תהיה ישראל - ספי רכלבסקי - הארץ 29.08.08

בילקוט הכזבים מסופר על משאית שנשלחה להוביל בור מים מתל אביב לירושלים. בעליית שער הגיא בלם הנהג והבור החליק מהמשאית. כשנסעה המשאית לאחור, כדי להעמיס את הבור, היא נפלה לתוכו ונבלעה כליל. בור המים של ישראל הוא האוטונומיה הדתית שעלתה וצמחה בתוכה.

ראשית נבלע בבור רוב העולם הדתי. לפני הרף-עין היסטורי, ב-1985, שוחחתי בגלי צה"ל עם משה אונא. ח"כ אונא היה מראשי המפד"ל, איש הקיבוץ הדתי, שברא עולם שבו התקיימו כדבר מובן מאליו ריקודים מעורבים ותרבות סוציאליסטית שוויונית. באמצע הראיון השתתק לפתע אונא ופרץ בבכי. הוא הסביר שבמפלגתו הוא מנסה לדבר וחיים דרוקמן צועק וצועק עד שאונא משתתק.

היום נחשב דרוקמן ל"מתון", ותרבות ההשתקה הגיעה עד פנחס ולרשטיין. ראש המועצה האזורית בנימין לשעבר, ששלט בגבעות השומרון בשנות ה-80, והורשע בגרימת מוות ברשלנות בעקבות הריגת צעיר פלסטיני שיידה אבנים - אינו יכול עוד. ניסיונותיו לגנות פגיעה אלימה ושיטתית בפלסטינים תמימים מושתקים על ידי חבריו.

וכך, יעקב כץ, מנהיג המחנה הפוליטי בכנסת, שירש את המפד"ל, אמר על ולרשטיין "ברוך שפטרנו", ו"נמאס מההתבכיינות". לא בכדי כץ לא גינה את איומי הרצח על שר הביטחון, אלא קבע, שבכל פעם שהממשלה מנסה לבצע "פשע נגד העם היהודי" מחולל השב"כ פרובוקציות כדי להכפיש. כך הרי חולל השב"כ את רצח רבין. לא בכדי המנהיג הדתי וראש ועד רבני יו"ש הוא הרב דב ליאור, שנתפש כסמכות התורנית של המחתרת הראשונה, שהיה רבו של ברוך גולדשטיין, עליו אמר שהוא "קדוש יותר מכל קדושי השואה" ושסביבו המו דיני "רודף" ו"מוסר". בשלל תפקידיו מקבל הרב ליאור עשרות אלפי שקלים בחודש מהמדינה עצומת העיניים.

הציבור הדתי היה הראשון שנבלע בבור. אחריו מגיעה תמיד המדינה כולה. ישראל שבנתה בתוכה בחולשת דעתה מערכת אוטונומית דתית מתחרה, הפועלת בניגוד גמור להבטחת מגילת העצמאות לשוויון אזרחי, ושקבעה דפוסי חוק גזעניים כמו חוק האזרחות שאינו מאפשר התאזרחות לבני זוג פלסטינים של אזרחי ישראל - הביאה על עצמה את ההמשך. לא במקרה היא מונהגת עתה על ידי שר משפטים שקורא להחיל בה את המשפט העברי, על ידי שר פנים הפועל באופן גזעני מובהק, ועל ידי שר חוץ בעל מצע גזעני. וכך, מקבלים היום רוב תלמידי כיתה א', המוגדרים בישראל כיהודים, חינוך דתי המבהיר להם ש"הגויים" אינם בני אדם, שנשים נחותות, ושהחילונים פגומים.

תהליך דומה מתחולל בכל המרחב. באפגניסטאן, פקיסטאן, סעודיה וטורקיה בלע העולם שנברא "מדרסה אחר מדרסה", את עולם המדינה הלאומית-חילונית כליל.

התבנית הזאת אינה מקרית. כשהמציאות החילונית מאפשרת לדת להקים בתוכה בועה משיחית - היא יוצרת חממה מוזרה שמשנה את הדת המציאותית, מסלקת אנשי דת פרגמטיים ומשליטה את הגידולים המשיחיים והאלימים.

אם לא יתאחדו כל הכוחות הדמוקרטיים הלא-משיחיים בישראל, יבינו שהאיום הקיומי על ישראל הינו האיום הדתי-משיחי מבפנים ומבחוץ, יפנו לפרק את האוטונומיה הדתית-משיחית ולכונן את החברה הישראלית על השוויוני, הדמוקרטי והפתוח - לא תהיה ישראל.