מדור עיתונאות דת ומדינה

זו הקצבה טמבל/ נחמיה שטרסלר

זו הקצבה טמבל/ נחמיה שטרסלר – הארץ -  15.01.08

עכשיו התבררה הטעות הגדולה של אלה שטענו במשך שנים, שהחרדים הם קבוצה מיוחדת, שחוקי הכלכלה אינם עובדים עליה. נטען, שהחרדים מחליטים על מספר ילדיהם רק על פי ציווי דתי ולחץ חברתי ולא לפי מגבלות כלכליות. לכן, נטען, לא חשוב אם הממשלה תגדיל או תקטין את קצבאות הילדים - משפחות החרדים ימשיכו לגדול. בגישה זו היה גם שמץ של התנשאות. מובלע בה, כאילו לחרדים לא אכפת אם משפחתם חיה בעוני או ברווחה כלכלית.

הגישה ההפוכה (שהייתי שותף לה) גרסה, כי כשמגדילים את קצבאות הילדים (החל בילד הרביעי והחמישי) זה מעודד את החרדים להגדיל את המשפחה. כשמקצצים בהן באופן חד, כמו שקרה ב-2003 - התוצאה תהיה ירידה בגודל המשפחה. הערכתי גם, שלשינוי יידרש זמן - עד שהציבור יהיה בטוח שהקיצוץ לא יבוטל בלחץ המפלגות החרדיות. לכן צריכות לעבור כמה שנים כדי שיהיו עדויות לשינוי בהתנהגות.

במגזר המוסלמי זה היה ברור יותר. בעבר כבר פורסמו נתונים על ירידה בפריון בקרב נשים מוסלמיות כתוצאה של הקטנת הקצבאות - מ-4.7 ילדים לאשה ב-2000 ל-4 ב-2006, ועיקר הירידה אחרי 2003. פורסם גם, שבמגזר הערבי בדרום (הכוונה לבדווים) חלה ירידה חדה עוד יותר בפריון: מ-9 ילדים לאשה ב-2003 ל-7.6 ב-2005.

ביחס לחרדים לא היו נתונים כי אין הפרדה בסטטיסטיקה בין חרדים, דתיים וחילונים בקרב האוכלוסייה היהודית. רק אתמול הגיעו הנתונים הראשונים. כתב "הארץ" שחר אילן פירסם, שבעיר החרדית ביתר עילית ירד הפריון מ-8.9 ילדים לאשה ב-2001 ל-7.7 ב-2006 - ירידה משמעותית של 13.5%. באותן שנים ירד שיעור הפריון במודיעין עילית מ-9 ילדים לאשה ל-8 - ירידה של 11.1%. גם נתוני הריבוי הטבעי מלמדים על אותה מגמה בערים החרדיות החדשות, המאוכלסות בצעירים.

עד 1975 לא היו בכלל קצבאות ילדים. היו נקודות זיכוי ממס הכנסה. כדי לקבל "תועלת כלכלית" מילד היה צורך לצאת לעבודה, להשתכר, ואז לשלם פחות מס. ב-75' השתנה המצב. ועדת בן שחר קבעה, שבמקום זיכוי ממס יקבלו המשפחות קצבאות ילדים, שלא יהיו תלויות בשאלה אם ההורים עובדים.

החרדים ראו כי טוב והחלו ללחוץ על הגדלת הקצבאות - מהילד החמישי. ממשלות ישראל נכנעו, הקצבאות הלכו וגדלו, עד שהגיעו לשיא בינואר 2001 כשח"כ שמואל הלפרט מ"יהדות התורה", בתמיכת ש"ס, הליכוד והמפלגות הערביות, העבירו בכנסת חוק המעלה את הקצבה לילד החמישי ל-855 שקל בחודש, בעוד הקצבה לילד הראשון קוצצה ל-171 שקל בלבד.

כששאלתי אז את ח"כ רובי ריבלין, איך הוא מעז להצביע בעד הצעה לא ציונית ולא חברתית כזאת, ענה: "בלי החרדים אין לנו שלטון. זה חוק רע, אבל אני רוצה שלטון"..."אני גם יודע שחלק נכבד מהכסף ילך לאותם ערבים שרוצים להשתלט עלינו דרך הדמוגרפיה, אבל אני רוצה שלטון". ואמנם, ב-2001 איבד אהוד ברק את השלטון לאריאל שרון. רק כשש"ס עברה לאופוזיציה ושינוי נכנסה לממשלה יכול היה שר האוצר בנימין נתניהו לבצע (ב-2003, בממשלת שרון השנייה) את מהפיכת הקצבאות; קיצוץ חד והשוואה. הלפרט רצה לברך ויצא מקלל.

גם היום רוב החרדים רוצים משפחות גדולות, אך חוגים הולכים וגדלים מביאים לעולם רק ארבעה וחמישה ילדים, ופרק הזמן בין ילד לילד הולך וגדל. "יש יותר מודעות לקושי", אומרת תושבת ביתר עילית, "אשה שאומרת שהיא עייפה, זה לגיטימי. לא דוחקים בה. ברור שהשיקול הכלכלי משחק".