מדור עיתונאות דת ומדינה

השתמטותם אומנותם/ נחמיה שטרסלר

השתמטותם אומנותם/ נחמיה שטרסלר – הארץ - 22.12.05

יעקב ליצמן, יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, מעכב בימים אלה מספר רב של העברות תקציביות חשובות - עד שהאוצר ישלם לו "דמי מעבר"; כלומר, יעביר עוד 150 מיליון שקל לבני הישיבות. אבל אף שהנושא הכספי מושך את העין, ההישג הגדול של חברי הכנסת החרדים אינו בתחום זה, אלא בתחום הרבה יותר חשוב: החיים עצמם.

בשנות ה-50, כשהונהג הפטור משירות בצה"ל לבני הישיבות, דובר על 400 איש שישמרו על הגחלת. ב-1977, בלחץ החרדים, עשה מנחם בגין שגיאה היסטורית וביטל את מגבלת המספר. באותו רגע החלה החגיגה. מספר הישיבות ומקבלי הפטורים החל להמריא. ב-1994 רק 5% ממחזור הגיוס קיבלו פטור תחת הסעיף "תורתם אומנותם". ב-2001 עלה שיעורם ל-8%, והשנה הוא 11%, ועוד היד נטויה.

הסיבה לכך די פשוטה: השתמטות. הבחורים הצעירים משתמשים בישיבות כבערי מקלט כדי להציל את נפשם. זו השתמטות פחדנית שאף מנוגדת ליהדות. ב"יד החזקה" בהלכות מלכים כותב הרמב"ם, שבמלחמת מצווה חייבים להשתתף אפילו "חתן מחדרו וכלה מחופתה", אך מיהו הרמב"ם מול עסקני החרדים? האם החרדית רוצה לחיות בשקט. היא אינה מעוניינת להתעורר בלילה לקול נקישה על הדלת.

וכשהאפליה זעקה לשמים נדרש בג"ץ לנושא. הוא קבע, לפני חמש שנים, שהמצב שבו החרדים אינם חייבים בשירות הוא אפליה פסולה.

המדינה היתה יכולה לפתור את הבעיה באופן פשוט. לחזור להסדר שלפני 1977 ולגייס לשירות פעיל את רוב החרדים. אבל הואיל והממשלה חוששת מעימות עם רבנים, ומדי פעם היא זקוקה לקולות החרדים בכנסת, היא המציאה פתרון מעוות ופסול: "חוק טל" - שעבר בכנסת לפני שנתיים וחצי. החוק מאפשר לצעירים החרדים ליהנות מכל העולמות: אם ירצו - ימשיכו ללמוד בישיבה ולא יתגייסו. אם ירצו - יעזבו את הישיבה, יתגייסו לשירות קצר וסמלי, ויתחילו לחיות חיי עבודה.

חיי עבודה? הצחקתם אותם. הם התרגלו לחיות בלי לעבוד - על חשבון הקצבאות, המלגות, דמי הכולל, דמי האברך וממענקים שונים ומשונים. אם יעזו לעזוב את הישיבה, ייאלצו להתחיל לעבוד לפרנסתם, וזה קשה. מי ירצה לעזוב חממה כה מוגנת? ואמנם הנתונים מלמדים על הכישלון העצום שנחל חוק טל: 74 אברכים בלבד התגייסו במסגרתו.

השבוע שברה הממשלה את השיא של עצמה. היא החליטה, שבמקום השירות הצבאי הקצר יוכלו החרדים לעשות שירות אזרחי קצר. כלומר, הצעיר החרדי - אם ירצה, כמובן - יצטרף לשירות אזרחי בן שנה אחת, יקבל שכר כאילו היה חייל, יזכה לכל היתרונות של חייל משוחרר, בלי לסכן את נפשו, בלי לשרת במילואים - בעוד החילונים והדתיים ימשיכו להקריב את חייהם למענו.

השירות האזרחי יהיה כמובן אחיזת עיניים. מי יוכל לחדור לקהילה החרדית הסגורה ולבדוק מי באמת משרת ומי לא? אך דבר אחד בוודאי יקום: "רשות ממלכתית לשירות אזרחי" בראשות עסקנים חרדים. היא תכיל אגפים, מחלקות, מנהלים ועובדים ותגזול תקציבים גדולים: עוד שומן על מותניו של הסקטור הציבורי.

יש לקוות, שבג"ץ יבין שגם הפעם מדובר באפליה בוטה ומקוממת ויבטל את ההסדר. אולי רצוי אפילו שימליץ על הפתרון האחד והיחיד: גיוס מלא של החרדים לצה"ל. לגיוס כזה יש גם יתרון מדיני: אם הפחד מפני מוות בקרב יגיע גם לבתי החרדים - המחשבה המדינית תזדקק. לפתע יתברר, שחרחור מלחמה זה עניין מסוכן. פתאום יתגלה, שפתרון של שלום גם הוא אופציה הגיונית.