רקע רעיוני - מאמרים

בין תיאולוגיה למדע

בין תיאולוגיה למדע / ירון ידען 

המאבק בין התיאולוגים למדענים בנושא האבולוציה אינו מאבק אקדמי אלא מאבק חינוכי על ליבו של האזרח. נסיונותיהם של אנשי הדת לחדור לתחום המדע, צריכים להדיר את שנתו של כל אזרח ישראלי, שמא יגיעו השפעותיה המזיקות של התיאולוגיה למערכת החינוך
ירון ידען

המוזיאון להיסטוריה של הטבע בניו-יורק מציג את החפצים האישיים של צ'רלס דרווין - מאובנים, אוספי חיפושיות, פרפרים וזבובים, מצפן, זכוכית מגדלת, ושאר חפצים ששמשו אותו לפיתוח תורת האבולוציה. כעת, כמעין תגובת נגד, רוצים הפונדמנטליסטים הנוצרים לפתוח מוזיאון עתידי וחדש בו יציגו את "חפציהם" הדמיוניים.
 
המאבק בין התיאולוגים למדענים בנושא "האבולוציה" אינו מאבק אקדמי אלא מאבק חינוכי על ליבו של האזרח. התאולוגים אינם מנסים להפריך את האבולוציה על פי מתודה מדעית, אלא בשם אמונותיהם. מטרתם אינה רצון כן ותמים לדעת את היחסים הפונקציונליים של גרמי שמיים ויצירת החיים על פני כדור הארץ, אלא להחדיר את גחמותיהם לציבור הרחב, תוך ניצול מצב תודעתו של האדם על קיומו ותמיהתו "מאין באת ולאן אתה הולך".
 
מנהל המוזיאון בניו-יורק, מייקל נורצ'ק, קונן ברהיטות על התופעה באומרו ש"מערכת החינוך האמריקנית כשלה ולא נתנה לתלמידים את הרקע והידע ההולמים". כלומר, תלמידי אמריקה לא חונכו לעשות הבחנה בין תבונה לאמונה, בין המחקר המדעי לאמונת היחיד.

 את התיאוריה המדעית הגדיר הפילוסוף קרל פופר (1994-1902): תיאוריה שניתן להפריכה, המבוססת על השלילה, כל זמן שלא הופרכה הרי היא מוגדרת "כמדע". אפשר להגדיר את המדע, על פי התפיסה האנושית הרציונלית, כדבר שכל אדם אנוס לקבלו בהווה, אף שיתכן ויתבדה בעתיד. ובלשונו של פרופ' ליבוביץ ז"ל: "במידה שידיעה והבנה הושגו במדע – הרי הן כפויות מבחינה פסיכולוגית על כל מי שמבין אותן, ואין הוא בן חורין להתעלם מהן; הן בשבילו, אפילו על כורחו, בחזקת וודאות, אלא אם כן המשך השימוש במתודה המדעית עצמה מגלה טעות או משגה במסקנות קודמות" (יהדות עם יהודי ומדינת ישראל עמ' 340).
 
אך תיאולוגים שטיעוניהם באים מתוך התפעלות הנפש גרידא, אוהבים לגלוש לנסתר ולנעלם, שם נפשם פורחת ביתר התלהבות. את נושא "האבולוציה" כאחד מתחומי המחקר העוסק בהתפתחות האורגניזם - יש מיש, מטים לשאלה כיצד נברא העולם - יש מאין.
 
התיאולוגים אינם מעיזים לבקש ממערכת החינוך את גרסתם של כתבי הקודש בנושא זואולוגיה וגיאוגרפיה, משום שאלו רצופים בדברי הבל: השפן והארנבת מעלים גירה (ויקרא, יא; 5), נהרות הפרת והחידקל יוצאים ממקור מים אחד (בראשית, ב; 14). כל עין רואה כי המציאות העובדתית סותרת את "כתבי הקודש" בקלות.
 
מעניין יהיה לראות, אפוא, כיצד יעצבו את מוזיאון "הבריאה התבונית" כאן בארץ "הקודש". זאת, בהתחשב בכך שלא רק הברית-הישנה נחשבת בעיני אנשי הדת שלנו לדבר האל, אלא גם דברי המשנה והתלמוד, שנאמרו למשה בסיני, בעל פה מפי הגבורה (אלוהים).
 
אולי נראה סופסוף במוזיאון דמיוני זה, כיצד היעל יולדת את וולדה על פי תהום, ונשר, שזימן לה אלוהים, תופס את הוולד בעודו באוויר (בבא בתרא טז ע"ב). נחזה בממצאים לעכבר שנוצר מאדמה (משנה, חולין פ"ט מ"ו), במבנה אנטומי של רחם אישה הכולל: חדר, עלייה, לול ופרוזדור (נידה יז ע"ב) או בזאב המתיז ארס מציפורניו (חולין מב ע"א).
 
למרות שדברים אלה משעשעים כל אדם בר-דעת, עלינו להביט באמריקה כראי לישראל. רצון אנשי הדת לחדור לתחום המדע, צריכה להדיר שנתו של כל אזרח ישראלי, שמא נושאים אלו יגיעו לפתחנו במערכת החינוך.

הרי התיאולוגים, לא דיי להם בציבור מאמיניו ללמדם את הטבע מתוך כתבי הקודש, אלא חשקה נפשם להרחיב את מעגל התומכים שלהם. זאת, לא בשם המחקר המדעי או הדעת - אלא רק כדי לכפות עליהם את דעתם שלהם בשם הדת.
 
 
 
המאמר פורסם גם באתר ynet.co.il בתאריך 28.11.2005 (נפתח בחלון חדש)