שאלות ותשובות

 
מהי המטרה של מפלגת אור?

מפלגת אור נוסדה כדי שמדינת ישראל תתפקד כמדינה נאורה ותתנהל על פי עקרונות השוויון, ההומניזם ואהבת האדם באשר הוא. עקרונות אלה, כידוע, אינם המצאה של מייסדי מפלגת אור, אלא היו נר לרגליהם של מייסדי המדינה כאשר ניסחו את מגילת העצמאות.

 
מה הבעיה במצב הקיים?

החברה הישראלית מרוסקת וניצבת על פי תהום: אין עוד אחריות קולקטיבית, אין סולידריות ואין מטרה משותפת. בהעדר מכנה משותף לכלל אזרחיה, מדינת ישראל תמשיך להתפורר למגזרים וכל מגזר ימשיך לדחוף לכיוון מנוגד. מצב זה מסכן את עצם קיומה של ישראל, לא פחות מהאיומים החיצוניים עליה ואפילו יותר מהם: מדינה דמוקרטית, שאזרחיה הם הריבון בה, לא תשרוד לאורך זמן כשאזרחיה עויינים זה את זה וכשאין להם מטרה משותפת.

 
מה גורם למצב הנוכחי?

ישנם שלושה גורמים עיקריים להתפוררות החברה הישראלית: 

א. מערכות חינוך מגזריות נפרדות:

מדינת ישראל, למרבה האבסורד, מקיימת ומתקצבת מערכות חינוך נפרדות לכל מגזר - ממלכתי, דתי, חרדי וערבי. כל אחת מהן מחנכת את תלמידיה לערכים ולעקרונות שונים, שחלקם אפילו מנוגד לאופייה הדמוקרטי של המדינה. 

ב. מוסד הרבנות הראשית:

מוסד זה מספק שירותי דת לקהילה מצומצמת של אורתודוקסים ומסורתיים, אך אינו מתאים לשאר אזרחי המדינה - חילונים, קונסרבטיבים, רפורמים ולא-יהודים. מוסד הרבנות פועל אך ורק על פי הפרשנות האורתודוקסית ליהדות, למרות שפרשנות זו אינה מתיישבת עם חוקי מדינת ישראל ועם הערכים שמדינה זו מחויבת להם. 

ג. אי-השוויון בחובות ובזכויות של אזרחים מהמגזרים השונים:

חוקים מפלים, אי-שוויון בחלוקת הנטל (כגון מיסוי וגיוס לצה"ל) ואי-שוויון בהקצאת תקציבים מגבירים את הפירוד והניכור בין קבוצות האוכלוסייה השונות ופוגעים בנכונותו של הפרט לפעול למען הכלל.

 
אם הבעיה כה חמורה, מדוע מפלגות אחרות מתעלמות ממנה?

במשך 60 שנה עסקו ממשלות ישראל בעיקר בסוגיית הביטחון. העיסוק האינטנסיבי בביטחון הסיט לשולי הדיון הציבורי נושאי-פנים רבים, שאינם נופלים ממנו בחשיבותם. לפוליטיקאים שהתבצרו בשלטון לא נוח לעסוק בענייני פנים ובמיוחד בצביון החיים בארץ וביחסי דת ומדינה: הם חוששים שהגנה עקבית על ערכי הדמוקרטיה תשלול מהם את שיתוף הפעולה של המפלגות החרדיות והדתיות, שהן אנטי-דמוקרטיות. 

לנבחרי הציבור הדבקים בכיסאם ובמנעמי השלטון נוח יותר להתריע מפני אויבים מבחוץ, כי הפחד שהם מהלכים על הציבור משתק את הבוחרים ומהדק את אחיזת מנהיגיהם בעמדות הכוח. מימי המסתננים של ראשית המדינה ועד איום הגרעין האירני, שימש שוט ה"ביטחון" אמצעי יעיל להסיח את דעת הבוחר מבעיות בוערות, ובתוך כך להשכיח ממנו את טובתו-שלו ואת טובת המדינה לטווח הארוך.

 
מה הפתרון שאתם מציעים?

מפלגת אור שואפת לכך שהחברה במדינת ישראל תהיה סולידרית, תגלה אחריות קולקטיבית ותתנהל על פי עקרונות השוויון, ההומניזם והדמוקרטיה. לשם כך ברצוננו לעקור את המפריד ולקדם את המאחד. חברה הטרוגנית כמו החברה הישראלית יכולה להתאחד אך ורק סביב מכנה משותף המבוסס על עקרונות ההומניזם, הפלורליזם והדמוקרטיה. אלו הערכים והעקרונות אותם מפלגת אור מציעה לטפח - באמצעות פעילות פרלמנטרית, פעילות שטח וקידום התרבות ומחשבה עצמאית ויצירתית.

 
כיצד תשיגו את מטרותיכם?

על מנת לעקור את המפריד ולקדם את המאחד: 

א. נפעל לביטול כל התקצוב הממשלתי למערכות חינוך נפרדות ומגזריות וננהיג מערכת שוויונית יחידה, אשר תקנה ערכים הומניים ודמוקרטיים ותחנך לתבונה, יצירתיות, פתיחות, אהבת האדם, השכלה ומדע.

ב. נקדם את הפרדת מוסדות הדת מהמדינה.

ג. נחיל את הזכויות והחובות האזרחיות (כולל גיוס לצה"ל או לשירות לאומי) באופן שוויוני.

ד. נטפח את התרבות והאמנות, על שלל צורותיהן.

ה. נפעל לגיבוש חוקה על פי מודל החוקה הצרפתית.

 
כשאתם אומרים 'הפרדת מוסדות הדת מהמדינה', למה, באופן מעשי, אתם מתכוונים?

להפריד את מוסדות הדת מהמדינה פירושו, שהמדינה לא תתערב באמונה הדתית או באורח חייו של שום אזרח. האמונה הדתית תתפתח במרחב הפרטי של כל אדם ומי שירצה לצרוך שירותי דת, מכל סוג שהוא, יוכל כמובן לעשות כן, אך לא בתקצוב המדינה. לשם כך יש ליזום:

·        הפסקה של תקצוב הרבנות, מוסדות לימוד תורניים, בתי כנסת, מסגדים, מקוואות, כנסיות וכל מוסד אחר המושתת על עקרונות של אמונה דתית. 

·        ביטול של כל החוקים המבוססים על עקרונות דתיים, כגון האיסורים על הפעלת תחבורה ציבורית בשבת.

·        קביעה של כל דיני האישות על פי החוק האזרחי השוויוני. למשל, המדינה תכיר אך ורק בנישואים אזרחיים.

 
מדוע אתם רוצים להפריד את מוסדות הדת מהמדינה?

מפלגת אור, כאמור, דוגלת בשוויון ושואפת לגבש מכנה משותף רחב ויציב בין כל אזרחי ישראל, מכל דת, מוצא, מין והעדפה מינית. מוסדות דת, מכל סוג, אמורים לטפל בבני קהילתם ולא בכל האחרים, שזכותם להחזיק בהשקפות ובאמונות אחרות. מוסדות אלה גורמים לפירוד בעצם התייחסותם לאזרחים מסוימים ובהתעלמותם מיתר האזרחים, קל וחומר כשהם מתנהלים על פי עקרונות מנוגדים לאלה של המדינה. לא יתכן שמדינה שוויונית, שחוקיה אוסרים על אפליית נשים בתעסוקה, תממן גופים שאינם פועלים על פי עקרונות השוויון. למשל, גוף כמו הרבנות הראשית, שנשים אינן יכולות לשמש בו במשרה ציבורית, או בתי הדין הרבניים, בהם נשים פסולות להעיד ולשבת בדין .

 
למה כוונתכם ב"מערכת חינוך אחידה, שתחנך עלפי  עקרונות ההומניזם"?

אור רואה לנגד עיניה מערכת חינוך ממלכתית אחת, אחידה ושוויונית, שתקנה השכלה כללית על פי עקרונות התבונה והמדע. מערכת כזו אפשרית רק אם עומדים בבסיסה כבוד האדם וחירותו, סובלנות, פלורליזם ושוויון. המצב הקיים, של מערכת חינוך נפרדת לכל מגזר - לעיתים אפילו לכל מפלגה פוליטית - הוא הרסני. לכן נפעל לביטול כל המסגרות הללו ולהקמת מערכת חינוך ממלכתית אחת. מי שירצה להפעיל בית ספר או רשת של חינוך פרטי יוכל לעשות זאת, אך בלי תקצוב מהמדינה, ויהיה חייב לכלול בתכנית הלימודים מכסת שעות מינימאלית של מקצועות ליבה מחייבים.

 
אז אתם כמו שינוי, לא?

מהאמור למעלה מתברר, שמפלגת שינוי לא הבינה מהי נקודת ארכימדס - מרכז הכובד - של בעיית המגזריות בישראל. שינוי רצתה לטפל בבעיה נקודתית של הסחטנות המגזרית - אך התעלמה מעצם המגזריות. היא הצטרפה לקואליציה כדי להיאבק בסחטנות של המפלגות החרדיות, אבל לא כדי למגר את השיטה שמאפשרת אותה.

מפלגת אור הופכת את היוצרות - ותוקפת את הבעיה היסודית של המגזריות, על תוצאותיה; שכן הבעיה היא ההנהגה עצמה ומדיניותה - והסחטנות החרדית רק נגזרת ממנה.

 ההבדלים רבים, אבל הרי העיקריים שבהם:

1.         אור שמה דגש מרכזי על חינוך הומני ודמוקרטי, במסגרת של רשות חינוך ממלכתית יחידה, ועל ביטול כל רשתות החינוך המגזריות. מפלגת שינוי, לעומת זאת, מעולם לא עסקה בנושא זה, שבלעדיו כל הישג נגד הסחטנות המגזרית יהיה זמני בלבד.      

2.         אור מעודדת שיתוף פעולה, גיבוש מכנה משותף ותחושת סולידריות, בניגוד לשינוי שפעלה מתוך חוסר הבנה של המחנה החרדי.

3.         אור תהיה מוכנה לשבת בכל ממשלה, עם כל מפלגה ועם כל אדם, כל עוד יקבלו במלואם את עקרונות השוויון, ההומניזם והפלורליזם. שינוי הצהירה שלא תשב עם החרדים, ובכך פסלה אנשים במקום לפסול רעיונות, אבל היא כן חברה לקואליציה עם מפלגת הליכוד, שעקרונותיה לא התיישבו עם אלה של שינוי. מפלגת אור, בניגוד אליה, לא תשב עם שום מפלגה שאינה מקבלת את עקרונותיה.

 
אתם די דומים למרצ - למה אינכם מאחדים איתם כוחות?

במבחן התוצאה, מרצ לא קידמה נושאים הקשורים לשוויון, חינוך הומניסטי והפרדת דת מהמדינה, אלא הקריבה אותם לטובת נושאים מדיניים. למפלגת אור, לעומת זאת, מדיניות הפנים חשובה עשרות מונים יותר ממדיניות החוץ.

 
אתם שונאים חרדים?

להפך. אנחנו אוהבים בני אדם, בכלל זה את החרדים, וכנראה יותר מש"אוהבים" אותם רבניהם ונציגיהם בכנסת. כמפלגה הומניסטית, המציבה את האדם במרכז, אנחנו מצדדים בשוויון, בסובלנות, בחירות הפרט ובזכותו של כל אדם באשר הוא לחיות את חייו על פי השקפת עולמו, כל עוד אינו פוגע בזכותם של אחרים ליהנות מאותן חירויות. אנו בעד לתת לציבור החרדי את חופש הבחירה כיצד לנהל את חייו, בניגוד למנהיגיו, הכופים עליו בשתלטנות אורח חיים מסוים אחד בלבד.

 
אתם נאיביים! הרי אין שום סיכוי שהרעיונות שלכם יתקבלו.

אכן, כיוון שנושאים אלו הוזנחו מאז הקמת המדינה, התדרדרנו לתהום עמוקה, שממנה ייקח זמן רב להיחלץ. אנו בתחילת מסע ארוך מאד, אבל אם לא נתחיל אותו - מדינת ישראל לא תוכל להמשיך להתקיים לאורך זמן כמדינה דמוקרטית. אנו מאמינים ומקווים שהציבור כולו - חילונים, דתיים, רפורמים, קונסרבטיבים, חרדים וערבים - יבין בהדרגה את חשיבות עקרונותינו, יאמצם אל לבו ויאפשר לנו ליישם את רעיונותינו. זו איננה אוטופיה והדבר בידינו. מובן שמסע זה יתקדם בהדרגה, עקב בצד אגודל. נתחיל בנושאים הזוכים לתמיכה ציבורית רחבה ואותם כבר אפשר ליישם, כגון מערכת חינוך יעילה ושוויונית, נישואים אזרחיים ותחבורה ציבורית בשבת.

 
הגזמתם. אתם חושבים שאתם מושיעי המדינה?

אין כאן שום הגזמה. מדינת ישראל קרועה לרסיסים מגזריים: יש שכונות נפרדות ויישובים נפרדים לחילונים, לדתיים-לאומיים, לחרדים ולערבים, וגם מערכות חינוך נפרדות לכל מגזר. אין שום דבק חברתי שיגבש סביבו את כל החלקים האלו לאורך זמן. המכנה המשותף היחיד שיש בכוחו לאחד אותנו, הוא ההומניזם.

 
אז אתם בעצם בעד מדינת כל אזרחיה?

שאלה זו נובעת מאי הבנה בסיסית. ישראל מצהירה שהיא מדינה דמוקרטית וחתומה על אמנת האו"ם, לכן היא מדינת כל אזרחיה דה-פקטו. את מדינת ישראל הקימו יהודים שמאסו בשלטון זר ורצו ליטול עצמאות לחייהם במסגרת לאום ישראלי. מפלגת אור סוברת שהתרבות היהודית, המורשת וההיסטוריה שלנו חזקים דיים להכתיב את אופי התרבות הישראלית, גם לצד עקרונות השוויון והחירות של כל אזרח; לכן חשוב לנו כל כך שמערכת החינוך הממלכתית תנחיל אותן לכלל הציבור הישראלי.

כלומר, אנחנו בעד טיפוח שותפות גורל, שיתוף פעולה ושוויון מלא בין כל אזרחי המדינה, כפי שקבעו מייסדי המדינה כאשר חתמו על מגילת העצמאות.

 
הצבתם בראש את החינוך השוויוני והפרדת הדת מהמדינה, אבל ביטחון המדינה דחוף יותר. מה עמדתכם בנוגע לסכסוך עם הפלסטינים ולבעיות הבטחון?

לדעתנו הטיפול בהפרדת הדת מהמדינה ובחינוך שוויוני דחוף עוד יותר מאשר בעיות הביטחון. בלי תחושה של שותפות גורל בין אזרחי המדינה לא יהיה סיכוי לפתור את בעיות החוץ - וגם לא מי שיילחם בשמנו. גם עד עתה, כשהביטחון לכאורה בראש מעיינינו, ההנהגה מטפלת בבעיות ביטחוניות נקודתיות ונוקטת מהלכים מדיניים רק כשמדינות המערב כופות אותם עליה. השלום עם מצרים, לדוגמה, נכפה על בגין למרות שתמך בארץ ישראל השלמה.

בנוגע למדיניות החוץ, צריך להתחיל מזה שמדינת ישראל חייבת להציב לעצמה קו גבול ברור. קו הגבול שייקבע יכתיב את המדיניות הנחוצה, ומי שיש לבקשו להכריע בשאלת הגבולות הוא הציבור הישראלי. ניתן לעשות זאת באופן אחראי ויצירתי, תוך התחשבות מירבית באנשים משני עברי הגבול ומכל קשת ההשקפות הפוליטיות. אבל כדי שהציבור יוכל להחליט, עלינו לקדם ככל האפשר את תחושת שותפות הגורל בינינו, כי עם החשדנות הרווחת כיום בין המגזרים ותתי-המגזרים, כל משאל רק יעמיק את הקרע בציבור, העלול להיות קטלני.

 
מה אתם מציעים לעשות בנוגע לקסאמים? יש לכם פטנט שאחרים לא ניסו?

על יסוד העקרונות ההומניסטיים, אנו סוברים שאסור לאפשרי ירי על אזרחים. אך הומניזם וכוח צבאי אינם סותרים זה את זה. ברור לנו שתמיד נזדקק לצבא חזק ומודרני, כי תמיד יתקיים רוע בעולם, ומול רוע מוחלט יש להעמיד כוח מוחלט. 

ניתן לנטרל את איום הטילים באופן מיידי. הכוח הצבאי שבידי צה"ל יכול לפתור את בעיית הקסאמים. חד וחלק. מה שמונע בעד ישראל להגיב על איום הקסאמים ביעילות, הוא אי-הרצון להיתפס בעולם כמי שפוגע באזרחים תמימים; ואנחנו נתפסים כך כי אין לנו קו גבול חד-משמעי מוסכם.

כשישראל תקבע לעצמה קווי גבול ברורים והוגנים בעיני אזרחיה ותבטא מחוייבות עקבית ליחסי שלום עם שכנותיה, ייקל עליה להגן על תושביה באופן נחרץ ולהצדיק אותו גם בפני דעת הקהל בעולם. הלגיטימיות הבינלאומית של ישראל היא אחד הנכסים הביטחוניים החשובים ביותר שלה, לא פחות ממטוסי הקרב והטנקים שברשותה. כאשר תובן עמדתנו בעולם, יוכשר השטח להפעיל את מלוא עוצמתנו ולשתק כל ירי. זה נכון לא רק בנוגע לקסאמים אלא לכל סכסוך צבאי שאליו אנו עלולים להיקלע.

במקביל יש לייצר מאזן אימה, שיצמצם את הפגיעה באוכלוסיה אזרחית. אבל כל עוד ממשלות ישראל בוחרות בגבולות עמומים ובמשנה מדינית עמומה, הן ממלכדות את עצמן בעמדה אפולוגטית, המונעת בעדן להגן על המדינה באופן נחוש ויצירתי. דבר זה נכון גם לגבי הטקטיקה של מאזן אימה וגם לגבי היבטים אחרים של מדיניות הביטחון.

 
מה פירוש שוויון זכויות וחובות? אתם רוצים לגייס לצבא את כל הערבים ואת כל החרדים?

מפלגת אור רוצה בשותפות גורל ובתחושת סולידריות בין כל האזרחים, ללא הבדל דת, מוצא ומין. כל אזרח זקוק למשטרה ולצבא שיגנו עליו וחייב לשאת בחלקו בנטל הציבורי. אוי לה למדינה שרבע מאזרחיה חשודים בעיניה כבלתי ראויים לגיוס לצבא. כשאין אמון, צריך ליצור אותו, והדרך ליצור אותו היא להנהיג מערכת חינוך שוויונית, להחיל אזרחות שוויונית ולתבוע מחויבות פטריוטיות מכל אזרחי המדינה, ללא הבדל דת, מוצא ומין.

לנושא הגיוס צריכה לקום מסגרת-על, שתציע מספר מסלולי שירות לכולם - כולל חילונים, דתיים, חרדים, ערבים, דרוזים, בדואים וצ'רקסים. המסלולים האפשריים יכללו שירות צבאי ושירות לאומי, באורך ובתנאי העסקה דומים. כל אזרח המגיע לגיל השירות יוכל לבטא את העדפתו בנוגע למסלול השירות הרצוי לו, והמדינה תתחשב במידת האפשר בהעדפות אלה. הליך המיון יהיה דומה להליכי המיון המקובלים בצבא, וככל שיהיו יותר מועמדים לשירות, תגדל היכולת להתחשב בבחירתם.

 
איך אתם מציעים לעשות זאת? הרי הערבים לעולם לא יסכימו להתגייס לצה"ל!

כיום זה אולי נראה בלתי אפשרי, אבל לצד שוויון זכויות מלא זו אפשרות סבירה לגמרי. כל אזרח ערבי בארץ יצטרך להחליט אם הוא שותף לזהות הישראלית או לא, בעניין זה אין מקום לפשרות. 

הדרך, כאמור, ארוכה, אבל במהלכה נוכל ליישם בהדרגה את הרעיונות הללו. לדעתנו, רבים מערביי ארץ ישראל יתנדבו ברצון לשירות צבאי או לאומי - גם כיום.

ברוח השוויון והפלורליזם, 'אור' תפעל לקירוב ולהתחשבות בכל האזרחים ובכללם הערבים. הגישה הרווחת, התופשת את הציבור הערבי בארץ כבעיה, היא בלתי נסבלת, והיא דחקה ודוחקת אותו להתרחק מזהות ישראלית ולהעדיף עליה את הזהות הפלשתינית. 

ערביי ישראל חיים בינינו, עובדים לצידנו ותורמים לחברה הישראלית בתחומים רבים. החברה היהודית חייבת לשנות את גישתה כלפיהם. בכוונתנו לעשות כן באמצעות החינוך השוויוני אותו אנו מקדמים ובאמצעות דיאלוג אינטנסיבי בין הציבור היהודי והערבי. מטרת ההידברות היא להבין את השאיפות, הפחדים והצרכים של כל קהילה, לצמצם את המחלוקות ביניהן ולגבש תחושת שוויון ושותפות גורל.

 
איך תגייסו את החרדים? בכוח?

כיום בלתי אפשרי לגייס את כולם, אבל לזה צריך לשאוף, והאפשרות להתגייס לשירות לאומי תקל על התהליך. שיתוף החרדים בשירות הלאומי היא הדרך היעילה ביותר לגבש חברה סולידרית יותר ולנטרל את החשדנות ואת תחושת הניכור הבין-מגזרית. יתרה מזאת, כשחובת החינוך השוויוני תחול על הקהילה החרדית, גם הזיקה לישראליות והרצון ליטול חלק משמעותי בהגנת אזרחי ישראל ישתנו.

 
מה בדבר חוק השבות? האם ניתן בכלל לקיים אותו לצד עקרון השוויון?

את "חוק השבות" יש להחליף במונח "חוקי ההגירה". חוקי הגירה מבוססים על האינטרס של המדינה המחוקקת אותם ומתעדכניםב התאם לצרכיה. אדם שברצונו להתאזרח בה נדרש להראות שכדאי ומועיל לה לקבלו - כך בכל קהילה וכך במדינה מתוקנת.

האינטרס הישראלי הוא לקלוט אנשים המחוברים לתרבות הישראלית, למורשתה היהודית ההיסטורית, לעקרונותיה ולאינטרסים הכלכליים שלה; וישראל, ככל מדינת ריבונית, רשאית לקבוע לעצמה את קריטריוני הקבלה המתאימים לה.

 
בלי הרבנות הראשית, מי ישמור על צביונה היהודי של מדינת ישראל?

כל אחד מאיתנו בדרכו. תרבות היא מכלול של מאפייני התנהגות שאנשים מיישמים מכוח עבר משותף, הווה משותף ושאיפות לעתיד משותף. מדינת ישראל הוקמה על ידי יהודים עם עבר משותף, אבל ויתרה בדרך על הווה משותף: את זאת ברצוננו לשנות, כדי להבטיח שיהיה לנו גם עתיד משותף. 

צביונה של מדינה, תרבותה וזהות תושביה נקבעים מכוח המציאות הממשית בשטח ולא מכוח חוק או בכפייה. הדרך לשמר את תרבותנו ואת זהותנו והיא לטפח אותן באמצעות עשייה תרבותית, בלי לכפות אותן על הזולת ובלי לפגוע בזכותו לטפח את תרבותו. הדרך הזו כבר הוכיחה את עצמה בעבר, היא טובה גם לעתיד.

 
אור תהיה מפלגה קטנה. איך תצליחו לשנות משהו?

מפלגת אור מתכוונת לצעוד במסע לנטילת שרביט השלטון. כשההנהגה מובילה אותנו אל פי תהום אין עוד ברירה. החברה הישראלית קורסת. יש לעשות מעשה - ובידינו לעשותו.

יום הבחירות הוא יום הדין להנהגה והאמצעי היחיד של העם לחולל שינוי. שום מוסד - יעיל ככל שיהיה - לא יוכל לעצור את הניצול והסחיטה מהעם, מלבד קולו של הבוחר בעת הבחירות, שהן הכלי הדמוקרטי להחלפת השלטון. 

יש להחליף את ההנהגה המושחתת - את כולה! אהוד ברק, אהוד אולמרט ובנימין נתניהו - כולם כאחד עסוקים קודם כל בהישרדותם, כולם כאחד שכחו את האזרח, כולם כאחד נכונים למכור אותנו לטובת שלטונם ולכולם כאחד תעודת נכשל. לכן מפלגת אור לא תצטרף לאף קואליציה, עד שהציבור יבטא את אמונו בה ויעניק לה את שרביט ההנהגה במדינת ישראל.

המשימה לא קלה, אך היא אפשרית. הציבור הישראלי חייב להאמין בכוחו לשנות. שיטת הבחירות הדמוקרטית משמעה, שהעם הוא הריבון האחראי, המוסר את  ההנהגה לנציגיו לזמן קצוב. כשההנהגה בלתי ראויה, בכוחו ומחובתו להחליף אותה באחרת: העם הוא הממנה את ההנהגה, העם יכול לפטר אותה, והוא שאחראי למצבה של המדינה. 

אמת, קל יותר להתמיד בכוח האינרציה, אבל לפעמים יש לומר די - ועתה העת! זה הזמן לאזור אומץ ולהחליף את היש המושחת בכוחות רעננים, טובים ונקיי כפיים - כי בכוחנו לחולל את השינוי. 

בהצלחה לכולנו,

ירון ידען

לשאלות נוספות: yaron@orr.org.il


שאלות הגולשים

שאלה:
שלום,
מה יחס המפלגה לנישואים חד מיניים הומאים/לסביות ולזכויותיהם?
האם יש לכם עמדה והתיחסות לנושא "הירוק" והסביבה?
יונתן

תשובה:
שלום יונתן
כמפלגה הומניסטית - שהאדם הוא המרכז - הבחירה בענייני זוגיות הנם מתחום הפרט ואינה מעיניינה של המדינה
מכאן שאין מניעה לנישואים חד מיניים ועל אחת כמה וכמה שזכויותיהם לא תפגענה.
 
מפלגת אור רואה בנושא "הירוק", איכות הסביבה, כנושא חשוב במעלתו לאור ההבנה שבימנו איכות החיים הסביבתיים הם גורם מכריע לחיינו
מפלגת אור תיזום גוף מוסמך מטעם המדינה שלו תהיה המקצועיות והסמכות להוות "תו תקן" המחייב את האזרחים והממסד לכל שינוי סביבתי, בדומה לאישור משרד הבריאות המאשר מזון
גוף זה יהיה בקשר בינלאומי - אוויר כדור הארץ שייך לכולם - ויפעל על-פי נורמות מחמירות של המדינות המתקדמות כגון גרמניה.

ירון


שאלה:
ירון שלום רב!

קראתי את המצע של מפלגתכם והרגשתי הזדהות עם רוב הדברים שנכתבו בו. ישנה רק סוגיה אחת שנראה לי ששווה מחשבה נוספת. האם במצב שחוק השבות מבוטל בצירוף של ביטול מוסדות דת כאלה ואחרים (אני בעד) לא יגרום לכך שלאורך השנים נפסיק להתקיים כמדינה יהודית? מה בדיוק ימשיך לשמור על כך? הרי מדינת ישראל הוקמה, בוא לא נשכח, מכוון שדמם של היהודים היה הפקר לאורך כל ההיסטוריה של עם ישראל בגלות. קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית לאור עובדות אלו, והאנטישמיות הקיימת עד היום הוא הכרחי אם נרצה בכך ואם לא. נקודה נוספת שרציתי להתייחס אליה והיא אינה מופיע במצע: לעניות דעתי במצב הפוליטי המורכב כיום בארץ מפלגות המייצגות קבוצות קטנות באוכלוסיה (חרדים, מפלגות ימניות וכד' ) מקבלות כוח רב מעצם כך שנוכחותם בקואליציה הכרחית להמשך קיומה. דבר המקשה על עשיית שינויים מרחקי לכת, מקדם קומבינות ושחיתיות, ומאפשר למפלגות אלו להשיג הישגים שהם מנוגדים לדעת הרוב, נוגדים כל חשיבה רציונאלית ואת העקרונות הבסיסים ביותר עליהן הוקמה מדינת ישראל (כמו: העברת אינסוף תקציבים לחרדים או לטובת האינטרסים שלהם כאשר רבים מהם אינם מכירים במוסדותיה, ערכיה ואף לא בשלטון החוק שלה). מכאן ששינוי שיטת הבחירות הוא הכרחי לביצוע שינויים מהותיים, כולל כתיבת חוקה לישראל (שלדעתי בשל סיבות אלו לא נכתבה עד היום). נקודה אחרונה, לא היה ברור לי בדיוק מה הכוונה כשכתבתם שלא תצטרפו לאף קואליציה עד ששרביט השלטון (או משהו דומה) תועבר אליכם.

אודה לכם על התייחסותכם על מנת שאוכל להצביע עבורכם.

בתודה מראש איילת.

תשובה:
שלום איילת,

אתחיל מהסוף, שהוא מסביר את הנחת העבודה של מפלגת אור וממנו נגזרים הענפים.

מפלגת אור מתכוונת לעשות הפיכה תודעתית בחברה הישראלית, לא עוד התעסקות בקליפה; פתרונות נקודתיים גרידא, אלא בתוך, בגרעין ובמהות. מעין ניעור או חריש עמוק ולהתחיל הכל מהתחלה:

ובלשון חזון מצענו: מפלגת אור שואפת למדינה נאורה ודמוקרטית על-פי קווי האמנה לזכויות האדם של האומות המאוחדות, ולחברה תרבותית שתנהג ברוח מגילת העצמאות, ואשר לה גבולות מדיניים ברורים. יוזמה מדינית וחברתית זו, אף מפלגה קיימת אינה רואה לנגד עיניה, ההיפך ההנהגה הקיימת הובילה אותנו למדרון הזה. מכאן שאין סיכוי שמצב זה ישתנה לכן מפלגת אור תישאר באופוזיציה עד שנצליח להוות גורם משפיע אמיתי - לא פתרונות טלאי על טלאי - אלא פתרונות מהבסיס. ואנחנו ערוכים למסע ארוך, להסברה ולהכשרת הלבבות. כמובן, שמתוך האופוזציה יש אפשרות לקדם את רעיוננו להלכה וגם למעשה. כפי שהעתים מזמנים, יש אפשרויות מזדמנות לאופוזציה ליצור אווירה חדשה ולחוקק חוקים כמו נישואים אזרחיים. וזו כוונתנו באומרנו שלא נצטרף לשום קואלציה עד ששרביט השלטון תעבור אלינו.

ולעניין שינוי שיטת הממשל זו דוגמה נוספת לפתרון חלקי, הרי מפלגות סקטוריליות ימשיכו לסחוט את ראש הממשלה כפי שכבר היה. לעומת זאת אם רוצים לפתור את בעיית הסחטנות המפלגתית צריך ליצור מצב שלא יהיה טעם במפלגות סקטוריליות. כך למשל, לאחר שנפריד את הדת מהמדינה - ביטול חוקים דתיים וביטול מוסד הרבנות הראשית - ונבטל את מגזריות החינוך תחת מערכת חינוך אחידה עם תוכנית ליבה, באופן טבעי מפלגות ש"ס ויהדות התורה יפסיקו להיות "שתדלניות" כי לא יהיה להם למי. הרי החינוך התורני של ש"ס יבוטל, החינוך העצמאי יבוטל, ליזום חוקים דתיים הם לא יוכלו כי החוקה מורה שאין ליצור חוקים ממניעים דתיים וכו' וכו' . שינויים אלו יצרבו בתודעה של האזרחים להתיחס רק למפלגות שהן פוליטיות במובנן הטהור; שלהן מצע מדיני, חברתי וכלכלי המתיחס לכלל האזרחים ללא הבדל דת, מין, מוצא ואתניות.

ולשאלתך הראשונה בעניין חוק השבות. היום חוק השבות הוא על בסיס דתי - מחייב גיור אורתודוקסי - שהוא פלא גדול לחייב אדם המעוניין להיות אזרח ישראלי לנהוג בריטואלים - הנחת תפילין ותפילות... - שראש ממשלתה אינו נוהג בהם. למעשה צריך לשנות את חוק השבות לדיני הגירה נורמלים כלומר, על-פי האינטרסים הישראלים. מטבע הדברים אחד האינטרסים הטבעיים הוא לאזרח אנשים שתרבותם דומה לתרבות הדומיננטית במדינה; תרבות יהודית. חששך מעתיד התפוררות  והתרחקות מ"מדינה יהודית" אינו חשש בעלמא. גם במצבנו היום חשש זה קיים שבעתיים, וכי נטורי קרתא, החסידים והליטאים אינם מרחיקים אותנו מההגדרה של "מדינה יהודית"? הרי הם בזים לקיומה של מדינה בכלל. ומי מחזיק את קיומנו דווקא היהודים שהסירו מעצמם תורה ומצוות. רצוני לומר, כשדנים בסוגיית 'מדינה יהודית' דנים בה מהיבט תרבותי ולא דתי. הדת היהודית פוסלת מדינה ואינה זקוקה לה. דתי יהודי יכול להמשיך את דתו בכל ארץ וכך הם עושים ומצהירים. משמע, מדינת היהודים היא דווקא מדינתם של הדוגלים בתרבות יהודית - ללא תלות בדת ואפשר לומר בניגוד לדת. נכון, שככל שאדם מחנך ומתחנך לעולם אוניברסלי, מסיר חומות תרבותיים ודוגל בחופש וביקורת ,תרבותו  נשמרת פחות. אבל זאת בחירתנו: חירות והסרת החומות ביננו לבין שאר אוכלוסיית העולם. בתקווה שהתרבות היא דינמית ומפרה זו את זו, משתנה לובשת צורה ופושטת וזה היופי והקידמה. אם אסכם דעתי בנושא זה אומר, שמדינה לובשת את התרבות שלה על-פי המציאות של אזרחיה ואין טעם לאכוף תרבות, אלא לתת לתרבות את הדרור שלה והיא תווצר מאליה כפי שירצו אזרחיה.

ירון


שאלה:
ירון שלום
אני - אחי ממנוחה נכונה קרית טבעון, זוכר?
קראתי את דבריך והתרשמתי.
עלתה בי שאלה בעקבות תשובתך לאיילת במדור שאלות ותשובות.
אני מצטט את סיכומך:
 
"אם אסכם דעתי בנושא זה אומר, שמדינה לובשת את התרבות שלה על-פי
המציאות של אזרחיה ואין טעם לאכוף תרבות, אלא לתת לתרבות את הדרור שלה והיא תווצר מאליה כפי שירצו אזרחיה".
 
אני תוהה עד אנה יגיעו הדברים. במקום חוק השבות - חוק ההגירה. את מי נקבל ואת מי נסנן?
כמו באמריקה, מי שיועיל לנו ניקח ומי שלא ניראה לנו נישמוט. OK, אז תוך זמן מה זו לא תהיה מדינת היהודים.
כי טוב לנו ליבא פועלים טורקים ורומנים, או גם ערבים משכנינו, מהנדסים ואנשי תוכנה מהודו, שחקני כדור מאפריקה ואמריקה ועוד דוגמאות לרוב.
ניתן לכולם אזרחות ונהיה אמריקה של המזרח התיכון. ארץ הגירה לכוחות יצרניים מכל הספקטרום.
בתוקף תפיסת עולמנו הפלורליסטית נאפשר לכל איש - באמונתו יחיה. יבנו כאן מקדשים בודהיסטים, כנסיות, ומסגדים לרוב.
רק שיבואו. זו גישה קוסמופוליטית שמבטלת למעשה הגדרות של שייכות ארץ לעם.
זו יכולה להיות גישה נכונה לתפיסת עולם שוויונית שאינה נותנת עדיפות לפלוני על פני אלמוני בארץ אספרנטו.
הבעיה היא שהאנושות לא מוכנה לשינוי כזה. ומי בכלל רוצה בזה?
 
תודה על התייחסותך
אחי

תשובה:
שלום אחי,
זוכר גם זוכר, מה שלומך?
בפירוט שאלתך ענית על התשובה. אתה מביע חשש כנה ואמיתי מפני התפוגגות תרבותנו היהודית, תחושה זו קיימת בקרב רוב הציבור היהודי. חשש זה הוא שיביא אותנו לקבוע ב"חוקי ההגירה" תנאי אזרחות של ידיעת התרבות היהודית והזדהות איתה. הרי לך שמתוך דרור וחופש ורצון אותנטי קבעת שהנך מעוניין בתרבות יהודית דומיננטית.
הפרדוקס והמתח בין לאומיות לאוניברסליות קיים מעת החלה תנועת הלאומיות. למעשה תנועת ההשכלה דגלה באוניברסליות והלכה למעשה התקבלה תנועת הלאומיות שהחלה בצרפת, לאחר המהפכה הצרפתית, והתפשטה לאירופה כולה. אחת הדוגמאות הממחישות את "הפרדוקס" בין אוניברסליות ללאומיות הוא ארגון "אליאנס" - ארגון יהודי צרפתי אוניברסלי (שאגב התנגד לציונות). מטרת הארגון "לחנך" את יהודי העולם לקבלת האוניברסליות - והנה הסתירה אם תומכים באוניברסליות מדוע ללמד דווקא יהודים בלבד.
אלא שסתירות הנובעות מתחום הנפש נפוצות הן ואינן צריכות להפריע להגשמת אושר האדם בכל מדינה שיבחר לחיות.
ירון


שאלה:
לירון ידען - שלום רב

אני מודע לפעילותך הציבורית והשקפותיך דרך האתר של דעת אמת, ולא מזמן גיליתי שאתה הקמת את מפלגת אור ברצוני לאחל לך הצלחה, גם אם הציבור הישראלי ועמדותיו מאוד מקשים על סדר יום אזרחי וחילוני.

אני כותב לך על מנת לחזק אותך, ולומר לך שאין זה נפוץ כלל לפגוש באדם או גוף שמציגים עמדה ברורה כפי שלך.
לעניות דעתי, במדינת ישראל החילון בנסיגה משום שאין הוא מבוסס על עומק תרבותי מוצק מספיק. זו שאלה מורכבת של תכנים והשקפות עולם שאין זה הזמן לדון בהם, אך תפיסתי הבסיסית היא שהוואקום החינוכי מאפשר להגמוניה הדתית לכרסם בציבוריות הישראלית ולהתחזק פוליטית. אני מתנגד לתהליך הזה וכואב אותו משום שהמהפכה הציונית שהביאה אותנו לאן שהביאה הייתה בראשיתה חילונית ולא יכלה להתרחש ללא החילון.
הבורות בארץ כה שורשית עד כי אנשים לא מסוגלים להבין את מה שאמרתי הרגע.
כמורה בתיכון אני מדבר מתוך ניסיון יומיומי, מתוך הרגשת הדופק אצל תלמידים וגילוי בורותם לגבי הזרמים השונים בעם היהודי. החינוך הניתן כיום אינו מאפשר לתלמידים להכיר את החברה הישראלית כפי שהיא, זהו סימן ואות לעליבותו. אחת מתפיסותיי הבסיסיות היא כי יש ללמוד את דור המסיידים של המדינה,אלו שנשאו בנטל השתייכו לזרם חילוני (שמאל וימין כאחד) ולא היה זה מקרי שהמפכה הציונית והקמת המדינה התרחשו בזכות ועל ידי חילונים. את הדברים האלו לא ניתן כיום ללמד משום שהם לא על הראדר של מערכת החינוך, וגם לא יתרחשו בקרוב. אני מנוע מלספר את האמת ההיסטורית המלאה לתלמידי ישראל ורואה במו עיני את החלל התרבותי שלתוכם הם גדלים בהכרח. למען הדיוק תוכניות הלימודים אומנם כוללות איזכורים כלליים ורפים או רמזים למה שהזכרתי, אך ללא התמקדות שתאפשר הבנה עמוקה. החברה הישראלית כיום עוברת תהליכים של רגרסיה במובנים הדתיים והתרבותיים התהליך הזה הוא חד כיווני, איטי, אך מתמשך - אנו בעיצומו.
אתה כמובן צודק בכך שהמפתח לשינוי עמוק וארוך טווח מונח בחינוך, כמו כל שינוי עמוק אחר ברור שרק כך מציבים יסודות איתנים במרחבים של התרבות והמדינה.
לגבי השקפתך על חינוך הומאני ואזרחי, אני נוטה להסכים עמך על האופי החינוכי הזה, אך אינני בטוח לחלוטין שזו הדרך היחידה או הנכונה ביותר.
ישראל היא מדינה שנמצאת במצב יוצא דופן ותחת איום קיומי בגלל הימשכות הסכסוך היהודי-ערבי ואינני בטוח שאידיאלים דמוקרטיים שיוויוניים (נכונים כשלעצמם בתנאים אופטימליים) הם התשובה הכי נכונה למדינה במצב כה מורכב כפי שישראל נתונה בה.
בכל זאת שאלת החינוך נותרת אקוטית ביחס לקביעה העתידית של תרבותה והרכבה הפוליטי, החינוך הרב-תרבותי מצריך קבלה אמיתית וכנה של יסודותיו על ידי כל החברה על מנת שהוא יצליח. אני לא בטוח שזה המצב בישראל כאשר יש מספיק מגזרים השוללים תפיסות כאלו. לא חייבים להסכים על כל תו ואות, ואלו נושאים עמוקים מכדי שתרחף מעליהם חובת הסכמה מיידית אך מלבד לנושא הרציני הזה שניתן עוד לדון בו רציתי לחזק את ידיך לגבי תפיסותיך הכלליות יותר בדבר בעיית החינוך המגזרי. ובכלל הבנתך את המנטליות של החוגים האנטי-ציוניים ראויה לשבח, אך רק מעטים מסוגלים להבין עד כמה היא ריאלית ונכונה. אין לי ספק שהרקע האישי שלך מאפשר לך לדבר בעיניים פתוחות בנושאים אלו.

קבל את ברכתי החמה
זיו

תשובה:
שלום זיו,
קראתי, שניתי ושילשתי דבריך ומקריאה לקריאה התענגתי – חילך לאורייתא החילונית!
ירון


שאלה:
שלום,
מסלול חיי מאד דומה לשלך, רק שהייתי חרדי במשך 7 שנים, חזרתי בתשובה בגיל 15 ובשאלה בגיל 22.

אני נוטה להסכים עם כך שמערכת החינוך במדינה נאורה מחייבת השכלה שווה לכל נפש שמבוססת על ערכי שוויון ודמוקרטיה. אך יחד עם זאת, לטעמי ניתן להרשות מערכת חינוך פרטית, שבה ילמדו את התלמידים כל העולה על רוחם, כל עוד אין בכך סתירה לערכים הללו (או אם להיות יותר ליברל, אז להרשות כל מערכת חינוך פרטית אבל שמחייבת ללמוד נושאים מסויימים).

בכל אופן אני חושב שניתן להרשות חינוך חרדי או ציוני או מה שלא יהיה, אך לא על חשבון המדינה, אם יש מגזר שרוצה לחנך את הילדים שלו בדרך מסוימת, יש לתת לו את האפשרות לעשות זאת כל עוד הוא לא מקבל כסף מהמדינה ועושה זאת על חשבונו הפרטי, וגם כנראה יש לחייב אותו לעמוד על רמה מסוימת של השכלה (מערכת חינוך כזאת קיימת בקנדה, ויחסית מצליחה).

לצערי אני לא רואה פתרון לבעיה העיקרית בחברה הישראלית, והיא הבעיה הדמוגרפית (עליית אחוז החרדים והערבים באוכלוסייה). להכריח אותם לחנך את ילדיהם על ערכים שסותרים את דעותיהם, זאת גישה דמוקרטית אך לא ליברלית. אולי אכן כדאי להכריח אותם ללמוד נושאים שיגרמו להם להרחיב אופקים ולחשוב (למשל היה נחמד אם היו לומדים גם קונטרסים של מחב"תים (מחזירים בתשובה)  וגם קונטרסים של דעת אמת, כך הילדים יהיו חשופים לשתי הדעות, מה שיכריח אותם לחשוב בעצמם ולקבל החלטה מודעת ולא ללכת עיוור אחר מסורת אבותיהם).

אשמח לשמוע את דעותיך בנושאים הללו.

בכבוד רב
מיקי

תשובה:
שלום מיקי,
ניתחת נכון את סוגיית החינוך.
לגבי הבעיה הדמוגרפית יש סיכוי, לא מבוטל, שהחינוך ישפיע על החרדים, כפי שהשפיעה עליהם תנועת ההשכלה. אל תשכח שהתנועה הציונית קמה לאחר מגמות החילון בעולם.  בנוסף, ללא תקציבים לא נראה שיוכלו להחזיק את מערכת החינוך שלהם והם יאלצו להתפשר.   
ירון


שאלה:
שי אורבך שאלה
שלום רב,

ראשית, אני רוצה לציין שעבודתך (ועבודת ממשיכיך) בעמותת "דעת אמת", מהרגע הראשון, עוררה ועדיין מעוררת בי תחושות התפעלות והערצה עמוקות. למרות שגיליתי את העמותה לאחר שכפרתי בדת, מצאתי את העבודה של העמותה מרתקת וחשובה.

ימים אלה הם ימי בחירות, וכמו הרבה מאזרחיה (הצעירים, בכל אופן. כותב שורות אלה בסה"כ בן 23), אני מתחבט קשות בשאלה: "למי להצביע ולמה?". נאמר לי שאין טעם להצביע למפלגת שוליים עמומה כמו "אור" או אפילו "חד"ש" (שהיא מבין האפשרויות שאני שוקל) - משום שמפלגות מעוטות מנדטים (או בגבול אחוז החסימה) חסרות היכולת לבצע כל שינוי, לטובה או לרעה.

בין אם הדבר נכון ובין אם לא, בשלב זה, אני חושב שאני אצביע למפלגת אור פשוט כי איני מכיר אופציה טובה יותר. אני אתאיסט, צאצא מורשת ארוכה של פקידים ובורגנים מזרח אירופאים שהחירות והחופש הכלכלי והרוחני שלהם הם הערכים היחידים שאי פעם היו להם (ולי). אני Freethinker בכל רמ"ח איבריי, ואני מודה ללא טיפה של גוזמה שאני מעדיף למות מאשר לשנות את אורח חיי החילוני, ליברלי, בעל חופש המחשבה והאמונה.

מטעמים אלה מפלגת אור חופפת במידה הרבה ביותר עם שאיפותיי כאזרח.

בד בבד, אני מודה לכך שמפלגת אור היא מפלגה לא מנוסה שעיקר הונה, בעיניי לפחות, הוא הכוונות האמיתיות והכנות שלה. דבר שנכון ביותר גם עבור חד"ש, "מספר 2" שלי. כל המיסה הקטנה שאני כותב כאן מכוונת למעשה לשאלה הבאה:

בתור אינטלקטואל וחוקר תלמוד, לא יצא לך להתפלש בבוץ של הפוליטיקה הישראלית מספיק כדי לדעת איך לשחות עם הכרישים שמושלים בה. השינוי שאתה רוצה לחולל במדינה הישראלית לא יוכל להתרחש לולא חברייך יהיו בעלי הנסיון, השיניים והעורמה הקיימת אצל הפוליטיקאים החזקים של ימינו, שיותר מכל, מומחים בעיקר בלהתל באלקטרורט שלהם כך שימשיך להצביע עבורם, גם כאשר הבטחותיהם אינן מתממשות באופן עקבי.

כיצד אוכל לשים את מבטחי ב"אור" ובך כמנהיג המפלגה לולא ראיות חותכות שאתה וחברייך (ומדובר באנשים מרשימים ביותר, אתוודה) בעלי היכולות המניפולטיביות והערמומיות של הכרישים, שכרגע, עושה רושם, יאכלו אתכם בלי מלח? אין מדובר בשאלה "האם אתם צודקים או לא?", כי אני בטוח שכן - אלא רק "איך נדמה לכם שתוכלו להצליח, צודקים ככל שתהיו, כאשר האוליגרכים השליטים שולטים במגרש ואוכלים אידיאולוגים כמוכם לארוחת בוקר?"

כמו כן, מה תוכל לכתוב שישכך את הפחד האמיתי (והמוצדק) שלי מחוסר הנסיון של חברי המפלגה בנושאי בטחון, כלכלה, משפטים וכו' - אמנם מדובר בקבוצה של אינלטקטואלים ומשכילים מהאליטה הישראלית - אבל לטס פייס איט: גנרלים הם אלה שיודעים הכי טוב להלחם, כלכלנים הם אלה שיודעים הכי טוב לשחק במספרים, ועורכי דין הם אלה שיודעים לעקם אם המילים בדיוק בצורה שהם רוצים.

אתה האיש, מבחינתי, שירצה לעשות את ההחלטות ככל הניתן בדרכם של פיין ושפינוזה - אבל ליכולת זו אין כל משמעות לולא מומחים מהמעלה הראשונה בכל התחומים הבוערים של המדינה הזו.

תוכיח לי שהכוונות הטובות שלך מגובות בבשר, בשרירים של אנשי ביצוע שיוכלו לא רק להלחם במוסדות הדת ובאויבי הדמוקרטיה, אלא גם לדאוג לעניים ולהלחם באויבינו מבחוץ - והספקות שנותרו לי בנוגע למפלגת אור יעלמו.

בכבוד רב,
שי אורבך, חולון.

תשובה:
שלום שי,
קראתי דבריך כקילורין לעיניים - יישר כוחך.
אין ספק שהמגרש הפוליטי הוא מגרש מזן אחר - של אנשים בעלי אינטרסים משחר ינקותם.
אך יש זמנים שהחברה זקוקה לאידיאולוגים. ההבנה העמוקה לצורך הכרחי למען הישרדותה של מדינה חופשית - יוצר כוחות עילאיים היכולים להתמודד גם עם "כרישים" חסרי מנוח. בנוסף, ניסיון פוליטי, לא מבוטל, רכשתי כאשר הייתי חבר מזכירות שינוי והתחככתי עם "שרים ורוזנים" – כך שאני יודע לאן אני הולך ומה מחכה לי שם "במגרש המחוקקים".
לגבי עניינים מהתחום המקצועי' בטחון, כלכלה...  הבחנתי, מניסיוני, שרצון טוב ושכל ישר מקנה את הכלים למצוא את אנשי המקצוע האיכותיים ביותר.
נפגשתי עם אנשי צבא מהדרגות הגבוהות ביותר, ויש בין חברי המפלגה כלכלנים בכירים. כל מה שמנהיג צריך וזקוק זו משנה סדורה; לאן הוא רוצה להוביל את החברה  הישראלית, ומשנה זו קיימת אצלי.
בטוחני שיבוא היום ויחברו אלינו בני עלייה ויצאו מאלמוניותם למען חירותם, כפי שאמר המדינאי הדגול של האימפריה הרומית, קיקרו: "אל לו לאדם להישאר בפרטיותו שעה שהחירות האזרחית נתונה בסכנה".
ירון